סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: חיים, שלמה, סאלם, והב, חסן, ועוד.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת שלושים עד ארבעים שנה, ממשפחת סעיד. שם משפחתה הקודם: חסן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: חיים, שלמה, סאלם, והב, חסן, ועוד.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת שלושים עד ארבעים שנה, ממשפחת סעיד. שם משפחתה הקודם: חסן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
על ההר הגבוה סורק היו שני כפרים בהם חיו יהודים: מחדד בו חיו כעשרים משפחות יהודיות, וכפר קובר בו חיו חמש עשרה משפחות יהודיות. הכפר לא היה יהודי בלבד, וחיו בו גם ערבים. בכפר היה בית כנסת אחד. שם המשפחות בכפר: סוילם, סוורה, מעוצ'ה, טרם, עומר וסולימאני.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי בכפר הערבי יהודי אחד בשם דאוד יוסף, אשר הגיע להתיישב במקום מאזור עודיין.
שם הכפר ידוע לי מהסופר ר' חלפון בן דוד ענסי, אשר העתיק ספרים בסוף המאה הט"ו בישובים: טוילה, צברה, ועוד. אחד מכתבי היד העתיק בישוב צברה בשנת רנ"ז-1497. עיין ערך.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, כנראה.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא מסמר ובניו יוסף שלמה ויחיא אשר תרמו ריאל.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: מסמר וכהן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת חסן.
עד שנת תש"ב-1942 חיו בכפר משפחות יהודיות רבות, ואולם, בשנה זו היתה מגיפה, ורוב תושבי הכפר יהודים ומוסלמים כאחד מתו. חלק מהמשפחות שנותרו בחיים עברו למקומות שונים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו בכפר ארבע או חמש משפחות: חסן, אבו סעוד ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות. אחד מהם הוא אפרים בן שלמה תעיזי, אשר סיפר על הנס שהיה לו במקום בילדותו.