סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
קהילות תימן
שם הישוב קויעה ידוע לי ממכירת כתב יד בשנת בכ"ח- תע"ז-1717. כתב היד נמכר ליחיא בן סאלם, והמוכר הוא יוסף בן יחיא צאלח.
כתב היד גופו נכתב על ידי הסופר ר' שלמה בן משה הלוי חשפי-רזקאני בשנת רפ"ד-1524 בישוב אלפצ'ירה, שבנפת חאשד מצפון לצנעא. כתב היד הוא רמב"ם הלכות משפטים ושופטים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן מחדון ריאל, סלימאן בן אברהם שעתאל שש ריאל, יחיא צבי שלוש ריאל, דאוד עזירי ובנו יחיא שלוש ריאל, יעיש עזירי ריאל ורבע, והנשים: צ'ביה בת קפרי, סלוה בת קמאס ושמעה בת קפרי חמש ריאל ורבע.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא היה ישוב קבע של יהודים בכפר.
שם הכפר ידוע כמקום בו היתה חנות ליוסף סעיד אתריב. בשל חובו לאחד הערבים לא הצטרף ליהודי ביחאן בזמן העלייה. רעייתו ג'אליה בת מנצור יחיא נפטרה בדמי ימיה שנתיים לפני העלייה הגדולה. הוא היה בגיל ארבעים שנה, והיה לו בן בגיל תשע שנים בזמן העלייה.
משפחתו לא עלתה לארץ, וכאשר שהו בני קהילת ביחאן במושב עג'ור שבאזור בית גוברין, נודע...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.