קהילות תימן

תצוגת 61 - 70 מתוך 177

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, ונותר בו בית כנסת גדול, אשר חציו היה חצוב בסלע, וחציו היה בנוי מאבנים.

אין ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.

ביב': צדוק 401 המקור: שמעון עוזירי מבית דגון

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

אולי מדובר בכפר קריה שבנפת חגה, אשר הוזכר לעיל.

ביב': גויטין כרטסת 1021

הכפר נמצא בין ברט בצפון תימן לבין כ'מיר בנפת חאשד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 1023

הכפר ממוקם כחמש עשרה ק"מ מצפון מערב לצנעא, ושמש כמקום מקלט ליהודי צנעא בעת צרה.

הישוב היהודי בכפר ידוע לי לראשונה מאמצע המאה הי"ז. בשנת תי"א-1651 העתיק הסופר ר' יהודה בן דוד פתיחי את מדרש הגדול. הוא העתיק אף בישובים נוספים פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם במגרבה בני אחלס.

כתב היד שהעתיק בקרית אלקאבל הוא מדרש הגדול, וכנראה, שכתב היד המקורי הועתק במאה הי"ז, ור' יהודה פתיחי השלימו. בכתב...

ביב': אנציקלופדיה א' וב', מסוודה ע' 34-צ"ב, 168-תמ"ו, 294-תתמ"ב, ספיר ע' קט"ו, כת"י יהודה ירושלים 17, התימנים, פנקס השליחות 1, לקסיקון ע' 259, נחשונים ע' 347

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 1029

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 1031

אזור בראקיש היה באזור אלג'יל מצפון מזרח לצנעא.

שם הכפר ידוע לי מכתבי יד אשר העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום שרארה-עזירי בשנים תצ"ה-תצ"ח (1735-1738). הוא העתיק קובץ בהלכות שחיטה בשנת תצ"ה, ואת השו"ע טור יורה דעה בשנת תצ"ח. להלכות שחיטה הוא חיבר פירוש בצורת שאלות ותשובות, צורה ספרותית מקובלת בתימן. בכתב היד קפ"ד דפים. לאחר הקולופון הראשון הוא העתיק "זפה" שחיבר סבו ר' סעדיה בן שלום שרארה...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 633

הכפר ממוקם בין צנעא לקרית אלקאבל.

שם הכפר ידוע מספרו של ר' יעקוב ספיר, אשר סייר בתימן בשנת תרי"ט-1859. בשנה זו מנתה הקהילה היהודית עשרים וחמש משפחות בערך. ספיר כתב בספרו, כי בדרכו לקרית אלקאבל לן בלילה בכפר קרית אלבקעה, ואכל בבית האבלים בגמר השבעה. לא ידוע שם המשפחות.

ביב': ספיר ע' קי"ג (מהדורת יערי ירושלים תש"ה), צדוק 1196

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: הארון ודאוד.

ביב': צדוק 561 המקור: שלום עמרם מראש העין

הישוב קרית חיזי ידוע מכתב יד אשר נכתב במאה הי"ט. בשנה זו העתיק הסופר ר' עמר בן סעדיה את הספר ילקוט דוד. הוא חי בגבל עמר והעתיק בקרית חיזי, ומכאן הערכתי כי קרית חיזי נמצאת ליד גבל עמר. הוא התפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים ונדד ממקום למקום. בכתב היד קנ"ח דפים. נכתב במימון ר' שלום יצחק.

בקולופון כתוב:

נשלמה... (יו)ם שני דהוא תמניא יומין לחדש תשרי שנת במאתא גבל עמר... על שם... סאלם יצחק...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 404, 453

עמודים