זמן הישוב היהודי באזור מוערך בכמאה וחמישים שנה לפני העלייה הגדולה לארץ, דהיינו, בתחילת המאה הי"ט. מקור יהודי האזור בחבאן ובביצ'א. אזור זה היה בשטח החסות הבריטית, והיה נתון לשיקול דעתו של השליט האזורי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש עד שש משפחות יהודיות: זכריה, מרחום וסעיד. יהודי הנפות חבאן, לוודר וביצ'א התפרנסו מצורפות, ולחלקם היו כוורות דבש. בתי היהודים היו כבתי המוסלמים,...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא בן סלימאן ובנו מוסא שלוש ריאל, יעקוב לבי שתי ריאל ורבע, יצחק לבי שתי ריאל ורבע, אברהם לבי שתי ריאל ורבע, מרי דאוד בן עואץ' קעטבי חמש ריאל ורבע, הארון סלימאן ומוסא בני סאלם קעטבי, מרי יחיא בן יוסף...
אזור מודח נמצא כחצי יום הליכה מדרום מזרח לתעיז.
באזור היו עיירות חרבות, שעפ"י המסורת הן מתקופת שלמה המלך, כמו: לול אדימיה. האזור היה מקום שומם, ולא התפתח במקום גרעין התיישבות יהודי. במקום נקבר מרי שמעון שבזי, בנו של המשורר הלאומי מרי שלם שבזי. מרי שמעון היה דיין וראב"ד, ויהודים רבים היו עולים לקברו. עפ"י המסורת, ערביי המקום נהגו להדליק נרות על קברו, אך היהודים מנעו זאת מהם, על ידי הגשת...
הידיעות הקדומות שבידי על חיי יהודים בכפר הן מהמאה הט"ז. בשנת שס"ב-1602 העתיק הסופר ר' מימון בן משה מוסאיי את מדרש הגדול לחומש ויקרא. בכתב היד קפ"ה דפים.
בקולופון כתוב:
שלים בסייעתא דשמיא יום שלישי דהוא תשעת עסר יומין בירח אדר שנת אתתקי"ג שנין לשטרי (שס"ב- 1602) במאתא אלמצ'מאר מן גבול חראשד על עינא דמיא אלכרוין מותבא. ספרא חלשא מימון בן משה בן סעדיה בן מעודד אלמוסאיי.
...
היו חילוקי דיעות בשאלה, האם הכפר היה שייך לנפת חוגריה או לאזור גבל צבר. את תשלום המס היו משלמים בתעיז ולא בעיר תרבה שבחוגריה, אך מנהגי המקום, הליכותיהם ולשונם קרובים היו יותר לאנשי חוגריה. נעימותיהם היו שונות מחוגריה.
בשנת תרצ"ו-1936 הסמיך רב הקהילה וראב"ד מרי חסן בן יעקוב את מרי סעדיה חוזה לרבנות. מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שני מניינים, אך סמוך ממש...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות. בכפר חי מרי דוד דוגמא, חכם וצדיק, אשר הסמיך רבנים ושוחטים. הוא היה מלמד תורה לתשב"ר. בנו, היה תלמיד חכמים, ונפטר בחיי אביו. מרי דוד נפטר לאחר שנת תש"ה-1945.
הכפר מודע שבמחוז תעיז ידוע מאחד מחיבוריו של מרי שלם שבזי, המשורר הלאומי. מרי שלם חי במספר ישובים: נגד אלוליד, שבז, אעדאן, ועוד.
הוא העתיק את התורה בשנת תל"ח-1678. בכתב היד שנ"ב דפים, עם ניקוד, טעמים ומסורה גדולה וקטנה. בשולי הדפים פירושים ממפרשים שונים, כמו: טור, ראב"ד, אר"י, שפתי כהן, ר' יעקוב לומברוזו.
בקולופון כתוב:
נשלם... התאג' ביום חמישי חודש מנחם שנת ואני כזית...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ידוע, כי היתה בכפר משפחה גדולה בשם "כיאהניה", כוהנים, אשר היה להם בית כנסת. בגדס הסמוכה לא היו כהנים ולווים, ובתקופה מסוימת בסוף המאה הי"ט מנהיג יהודי גדס היה ר' יוסף כהן, כנראה, שעבר להתגורר בגדס מכפר מוויל. מ"מ, אם היה בכפר בית כנסת, משמע, שהיה בכפר מניין מתפללים לפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום שש או שבע משפחות: דורב, מוסא וחסן.