סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.
בהר-גבל רבק נמצאו חורבות של כפר יהודי, ובמקום נמצאו שרידי בתים ובית קברות יהודי גדול.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.
בהר-גבל רבק נמצאו חורבות של כפר יהודי, ובמקום נמצאו שרידי בתים ובית קברות יהודי גדול.
ההר נמצא ליד באב אלמנדב ואלשיך סעיד. סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.
כפר גדס נמצא במרחק של שש שעות הליכה מהעיר אב. גויטין, אשר ערך מחקר יסודי על הכפר, ממקם אותו באזור ארביין בנפת דו ספאל.
עפ"י המסורת, הכפר נחשב ריש גלותא, דהיינו, המקום בו התיישבו היהודים לראשונה מאז שהגיעו לתימן, וכי תושבי אלגדס חיו בעבר הרחוק בכפר שישב על ההר כלפי דרום, ושמו היה: שיעב אס סובע-ערוץ האריות. הכפר המקורי לא קיים יותר.
מצאתי את הכפר גדס מוזכר בכתובים לראשונה בשנת תי...
נפת גהראן נמצאת בין העיר צנעא לעיר ד'מאר. בנפה שבעה עשר ישובים, לפחות: בדש, בית דגאה, בית וגה,* בית מחראס, דהראן, כ'רבת גהראן, כ'רבת לולוה, כ'רבת מקדשה, מעבר, עסם, צ'אף, ציק, קבאתיל, רצאבה, שונטוב, שרארה, ועוד.
ברשימות מחנה העולים גאולה, שליד עדן, מוזכרת גהראן פעמיים, פעם באופן כללי גהראן, ופעם שנייה גהראן (צאף).
בפעם הראשונה עלו שבעה עולים: 2 יתומים, אלמנה אחת, 3 נשואים, רווק...
סמוך לעליייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש עד שש משפחות יהודיות: יהושע, צנעאני, חצני ועטבה.
בכפר היתה הקהילה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בנפת חוגריה. ישובים קרובים לאלגוירה: מראצן, סואמה ונחמה, ובכל האזור חיו חמש מאות וחמישים ושבע משפחות.
הידיעות הראשונות שיש בידי על הישוב היהודי באלגוירה הם משנת ת"ר-1839. בשנה זו העתיק מרי שלמה בן שלמה קובץ בהלכות שחיטה: פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם, וכן שרח-פירוש בערבית לשחיטה בצורת שאלות ותשובות. בכתב היד נ"ד דפים.
בקולופון כתוב:...
יתכן ומדובר בכפר גוירה שבנפת חוגריה.
בקטעי הגניזה נמצאו מסמכים רבים הקשורים לתימן, וביניהם מכתבו של מרי יעקוב בן סלים, מגדולי המתרימים בתימן לישיבות ארץ ישראל במאה הי"ב. המכתב נכתב בעיר אלגווה, והוא מיועד אל חלפון בן נתנאל הלוי, בזמן ששהה בעיר עדן לרגל מסחרו. מהמסמך ניתן ללמוד, כי עזב את עדן מפני שמרד בשלטון נגיד היהודים ר' מצ'מון בן יפת, ולא רצה להיות מעורב במחלוקת הגדולה.
...
הכפר גוורה אלסופלה נמצא במרחק של כ-80 ק"מ מצפון מערב לד'מאר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך: בושארי, עוקבי, עפגיין, ינאעי, כהן, יוסף, הארון, פנחס, ימני, ונטה ועוד.
כפר גזעה היה סמוך לכפר חצ'ר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר. לא ידוע מתי נטשו היהודים את הכפר ועל איזה רקע. סמוך לעלייה הגדולה לארץ נמצאו בבתים הריקים של הכפר הלולבים בהם השתמשו בחג הסוכות. בכפר היו כשבעה עד עשרה בתים נטושים, משמע, שחיו בכפר פחות מעשר משפחות יהודיות.