גַבַל

בשנת תר"א-1841 נכתבה כתובה בנשואי יהודה בן נחום אלאחמרי וחמאמה בת סאלם קוזי צבטאני. התאריך הוא ט"ו באייר, בישוב: במתא אלג'בל דעל עינא דמיא אלביר מותבה.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: הארון גיאת ריאל, סלימאן מגהז שלוש ריאל, סאלם יעקוב ובנו יוסף שלוש ריאל, יחיא יעקוב ריאל ורבע, יחיא בן יחיא עואץ' ובנו חיים שלוש ריאל, והנשים: חמאמה בת מרי יעקוב ריאל ורבע, ושמעה בת אלמגהז.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי יעקוב.