בלוג יהדות חברה וקהילה

בפתח עלון האגודה לחודש אב תשע"ח פרסם ד"ר יגאל בן שלום יו"ר האגודה, המסור למסורת ולמורשת אבותינו, סקירה היסטורית קצרה המתייחסת לסיפור, שלפיו קילל עזרא הסופר את יהודי תימן על כך שלא נענו לקריאתו לעלות לארץ ישראל. בסיום הסקירה מותיר יגאל את השאלה "האם התקיימו לכאורה הקללות ההדדיות בין עזרא הסופר ליהודי תימן ?" למשפט הקורא.

אחי וראש הרה"ג שלמה קורח זצ"ל, רב העיר בני ברק, כבר דחה מכל וכל את הסיפור הזה המוציא לעז על עזרא הסופר, שכביכול קילל את יהודי תימן, כי יחיו בעניות ואף הטיל עליהם חרם. סיפור זה מופיע לראשונה (לפני ר' יעקב ספיר) בהקדמתו של מ"ו מהרש"ל עדני זלה"ה לפירושו על המשנה "מלאכת שלמה" ואחי שליט"א בהכנעה גדולה (עפר אני לרגליו של מהרש"ל עדני...) מפרט חמשה נימוקים המפריכים היתכנות קללה זו וכל זאת מתוך חרדה גדולה לכבודו של עזרא הסופר וכדי "להציל אדוננו עזרא ובית דינו מהוצאת לעז" ו"כדי להשכיל אחרים בדבר ולהשיב רבים מעוון"

והרי 5 הטעמים לכך מדוע אין התכנות לקללה זו:

1) הרי גם אחרים לא עלו עם עזרא, והאם יעלה על הדעת שינהג עזרא איפה ואיפה ויקלל רק את יהודי תימן?

רבים מגולת בבל לא עלו עמו ובכל ספר עזרא לא נכתבה כל תלונה מפי עזרא ונחמיה על כי המרו את פיו ולא עלו, ואף על פי כן לא קללם. "ורק יהודי תימן הנידחים בארץ רחוקה ממנו ומארץ ישראל, דווקא עליהם יכלה חמתו ויקללם, וינהג איפה ואיפה זועקת לשמי שמים". לא יעלה על הדעת!

2) איך דבר חשוב כזה לא נזכר בספר עזרא ונחמיה?

הרי ענינים פחותי ערך נזכרו בספרו, כמו דברי קהל העבריינים בזמנו או פרט שולי כמו " ואעבור אל שער העין ואל ברכת המלך ואין מקום לבהמה לעבור תחתי.." אין מקום לבהמה לעבור כן יזכיר עזרא ואילו ענין חשוב כזה של שליחת אנשים ואגרות, ותשובה וקללה לגולת תימן , לא יזכיר ?אין תמיהה גדולה מזו.

3) מי קילל הערבים בתימן שהיו עניים יותר ?

עובדה היסטורית היא, שלא קללה היתה בתימן אלא עוני מרצון. לאחר התחזקות האיסלם ניתקו חכמיהם ושליטיהם את קשריהם עם העולם החיצוני מתוך חשש ממסחר עם העולם הנוצרי הכופר ביחוד השי"ת והעדיפו שימור דתם בתנאי דלות על פני רווחה כלכלית, שהיתה מביאה עמה קשרים ומסחר עם אנשים טמאים בלשונם.

4) תקופה ארוכה אחרי עזרא הסופר היתה תימן אחת הארצות העשירות

היהודים בתימן בזמן הגאונים תמכו בעשרם בישיבות שהקימו הגאונים בבבל ואגרות ושלוחים בחתימת הגאונים היו באים לתימן ועל כך יש מכתבי תודה וקבלות שהתגלו בגניזות שונות

5) אין נידוי חל על ענין שאינו עבירה או איסור

חלילה לעזרא שהיה ממקבלי תורה שבע"פ ולאנשי כנסת הגדולה שיעשו מעשה כזה של קללה ונידוי יהודי תימן שלא כדין תורה, שהרי נידוי לא חל על ענין שאינו עבירה או איסור.

בנוסף לטעמים אלה, מופרכת גם הטענה כי בשל הקללה נמנעו יהודי תימן לקרוא לבניהם בשם עזרא. יש לזכור כי גם השמות אלישע, נריה חגי חבקוק יחזקאל ועוד ועוד לא היו מצויים ומורגלים בתימן ולא מתוך הסתייגות. הוכחה לכך דווקא בשם עזרא שלא היה כ"כ נפוץ בתימן אבל הוכתר בכתר אדוננו בקינה "לכן אנשי לבב" בליל תשעה באב.

בנוסף לכל האמור, יש בידי משפחתנו קבלה מאבותינו נגד סיפור זה אשר מאות רבות בשנים ידועים בשמם ובחבוריהם, ביניהם מפי מו"ז הרה"ג עמרם קורח זלה"ה אשר כולי עלמא ידעו חכמתו ויראתו וידענותו הרבה במסורת יהודי תימן ותולדותיהם ( עיין למשל בספרו "סערת תימן").

גם קדוש עליון מהר"ח קורח זלה"ה שאבותיו הם אבותינו שדורו נרעש מחכמתו ויראתו, קרא לבן זקוניו בשם עזרא שהיה לתלמיד חכם מפורסם וברוך בנים.

הרב קורח שליט"א מסיים את דבריו בהזכרת פסק מרן בשולחן ערוך סימן תרו סעיף ג "תקנת קדמונים וחרם שלא להוציא שם רע על המתים" ולפיכך יש להזהר שלא לעבור על התקנה ולהוציא שם רע על עזרא הסופר ובית דינו הקדוש, וחס ושלום האומר כך יגרום לעצמו עניות באמת בהלכדו בחרם קדמונים מפורש".

(ניתן לעיין בהרחבה בענין זה בספרו של הרב "עריכת שולחן" כרך ח' עמ' קצא)