בלוג יהדות חברה וקהילה

במסגרת הרצאה שנשאתי בימי העיון של האגודה לטיפוח חברה ותרבות בחודש תמוז, בהשתתפות כ-400 חברים וחברות, נשאלתי שאלה על "קללת עזרא הסופר". ימי העיון וההרצאות המרתקות שנשמעו הוסיפו נדבך בהעשרת המשתתפים בנושאים רוחניים וחברתיים. התשובה שנתתי הייתה קצרה, מטבע הדברים, והחלטתי לפרט יותר ביריעה זו של האגודה המגיעה לאלפי חברים ברחבי הארץ. המסורת מספרת על עזרא הסופר, ממנהיגי שיבת ציון, אשר קרא ליהודי תימן לעלות לארץ ישראל. מנהיגי קהילות תימן לא הסכימו לעלות. בתגובה קילל אותם עזרא בעוני ובמחלוקות ואף הם קיללו אותו שלא יזכה להיקבר בארץ ישראל. כך כותב יעקב ספיר נוסע יהודי שביקר בתימן בשנת 1859

"וכאשר עלה עזרא מבבל ושלח כתבים לכל ישראל לעלות עמו שלח גם אליהם (יהודי תימן) ולא באו. ובא עזרא בעצמו ולא קבלוהו לעלות עמו באמרם מראש שאין זאת גאולה שלימה, כי לא הגיע הקץ ועוד יגלו בראש גולים שנית מירושלים... והחרים אותם בחרמו הקשה. ואף הם הפכו עליו את הברכה, שלא יקבר בארץ ישראל וקללת שניהם נתקיימה. הם אין להם שלווה ומנוחה...ששלותם והצלחתם אינה מתקיימת ומתמדת בידם". יש גרסאות נוספות שלא כאן המקום לפרטן. האם התקיימו לכאורה הקללות ההדדיות? לגבי עוני ומחלוקות – ישפוט הקורא. לגבי מקום קבורתו של עזרא אני מביא ציטוט מספר המחברות ליהודה אלחריזי (המאה ה 13).

 "והקול נשמע כי יש בין ארץ כשדים ושושן הבירה מקום נקרא נהר סמרא ובלשון הקדש נהר אהוא שמו נקרא... ורחוק משם שלוש פרסאות... קבר אדננו עזרא הכהן... ועליו שמו ושם אבותיו עד אהרן הכהן". לפי המסורת המקום הוא על גדות החידקל בעיראק, ליד עיירה בשם "אל עוזיר".

יוסף בן מתתיהו כותב בספרו "קדמוניות היהודים" כי עזרא הסופר מת בשיבה טובה ונקבר אחר כבוד בירושלים. אזכיר היבטים אחרים ביחסי עזרא הכהן - יהודי תימן. תופעה ייחודית בקשר בין עזרא הסופר לבין יהודי תימן, קיימת עד ימינו אלה.

כדי לחזק את קריאת התורה, כינס עזרא את כל העם לאספה מיוחדת בראש השנה. באספה עמד עזרא על מגדל עץ, וקרא בתורה לאוזני כל העם. לצידו עמדו 13 ממנהיגי העם והלויים וכנראה הסבירו לעם את פירוש הקריאה. בין פעולותיו העיקריות לחיזוק לימוד התורה נמנות התקנות הבאות:

הנהגת טעמי המקרא. העמדת מתורגמן ליד הקורא בתורה, כדי שיסביר את הפירוש לשומעים. למדים אנו כי רק בקרב יהודי תימן נשתמר מנהג זה של העמדת מתורגמן (בד"כ ילד). כך נוהגים יהודי תימן בחלקם הגדול עד ימינו אלה. נראה לי כי שימור מנהג מבית מדרשו של עזרא הסופר מצביע על קשר חיובי והערכה של יהודי תימן לעזרא, שיש בו כדי להטיל ספק באמיתות המסורת של הקללה.

עזרא הסופר ידוע גם כמנהיג אשר חידש את שמות החודשים בעקבות גלות בבל. חודש אב מקורו בבלי. מקורו במילה האכדית אבו ("קנים"). על פי החוקרים, בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים. גם בבית המקדש היה חודש אב מסמן את סוף הזמן בו כרתו עצים לצורך המערכה שעל המזבח (בבלי, בבא בתרא קכא ע"א). בבבלית פירוש השם הוא אש, וזוהי משמעות נוספת לשם החודש, לפיה הוא נקרא על שום החום הכבד השורר בתקופה זו של השנה.

האגודה לטיפוח חברה ותרבות מחדשת ומסייעת להוצאה לאור של כתבי יד וספרים הנהוגים במסורת תימן. החודש הוצאנו לאור את הגיליון החדש של כתב העת תהודה מס' 34 ובו מאמרים מרתקים ממיטב הכותבים. לפני כשנתיים האגודה סייעה בהוצאה לאור של מדרש איכה רבה עם פירוש דורש ציון של הרב אליקים צדוק וניקוד ועריכה של אדם בן נון. יהודי תימן הרבו לעסוק במדרשי אגדה ונהגו לקרוא מדרש איכה רבה לאחר קריאת הקינות בערב ולמחרת קודם המנחה. אתם מוזמנים לרכוש את הספרים באתר האגודה.

ד"ר יגאל בן שלום

יו"ר האגודה לטיפוח חברה ותרבות