בלוג יהדות חברה וקהילה

מהו חינוך? המחנך הראשון היה אברהם אבינו שעליו כתוב: "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ" (בר' י"ד י"ד); רש"י: 'זה אליעזר שחנָכו למצוות'. א"כ המחנך הוא מי שמכשיר את החניך לקראת ייעודו האנושי, או לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה. השרש חנ"ך פירושו: התחלה, ראשוניות והתחדשות; וכמו החניכיים והחך המשתתפים ראשונה בטחינה ובטעימה, כך בחינוך, המחנך - תפקידו להכניס מזון רוחני לנשמת החניך, ותמיד שיהיה בו מן החידוש, מעין ''טעמוּ וראו כי טוב''. המחנך הנבון – ראוי שימדוד את יכולת הקליטה של חניכו: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל-פִּי דַרְכּו" ; וכפי שאינך נותן לתינוק מזון מעבר ליכולת הקיבולת שלו, שמא תגרום לו לחנק, כך במזון הרוחני - 'חניכת' יתר עלולה לגרום ל'חניקת' החניך ולמאיסת הלימוד. חינוך טוב וחכמה הם כמו עדיים שבהם מתקשט האדם, או בשפת שלמה החכם: "וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶךָ" (משלי א' ט'). 'ענק' הוא תכשיט על הצוואר, והוא המענק הראוי הן למחנך והן לחניך הטוב.

וכמו שהאדם זוכה לחינוך כך גם הבית. הבית לפני שחנכו אותו יכול הוא לשמש לייעודים רבים, ומשעה שחנכו אותו, מייעדים אותו לייעודו הבלעדי, ועי"כ הוא מתקדש. וכפי שאני מחנך ומרגיל ילד לקיים מצוות, הלכה למעשה, כך 'חונכים', פותחים ומחדשים בית ע"י תפילה ובקשות, ואז הבית מקבל קדושה כאילו היה ביכ"נ. ולכן יוכל היהודי לומר: 'ביתי הוא מקדשי', ושולחני הוא מזבח, והנרות הם מנורה, וחדר השינה מעין 'קודש הקודשים', כי אני שומר על דיני הכשרות והאישות. אם כן, חינוך ילדים וחנוכת הבית – מטרתם להעלות אותם מעלה לדרגה של רוחניות ומוסריות, להיות 'ענקים' באמת.

 

ב. חנוכת המזבח - 'חנוכה' מוזכרת בהקשר לחנוכת המזבח במשכן ע"י משיחתו והקרבת קרבנות, ואז 'ביום כלות' (כמו כלה מקושטת) נתחדשה הנבואה: "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו" (במד' ז' פ"ט). ודומה לו בחנוכת המקדש הראשון בימי שלמה: "וַיַּחְנְכוּ אֶת בֵּית ה' הַמֶּלֶךְ וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (מל"א ח' ס"ו). והנה הגענו לחג החנוכה עצמו. לאחר הניצחון על היוונים פתחו החשמונאים מחדש את שערי ביהמ"ק, הכשירו את המזבח לייעודו, טיהרו את הבית וחידשו את עבודת המקדש. ורְאו מה ההבדל בינינו לבין העמים האחרים; אצלם לאחר ניצחון צבאי יערכו מצעדים, יבנו שערי ניצחון, יתהוללו במסיבות וחנגות עם זימה ופריצות, ואילו אצלנו בטיהור ובניקוי, בתפילה ובהודייה: 'אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח'. באשר לנס פך (וברבים – פכּים, בדגש!) השמן – יכלו, אמנם, להמתין שמונה ימים עד שתתחדש אספקת שמן הכתית מהגליל, אך הם 'העזו' להתחיל ולחדש את העבודה בשמן שהספיק רק ליום אחד. אם כן, 'חנוכת המזבח' מחנכת להתחיל ולחדש גם אם התנאים אינם מאפשרים; אתה תתחיל, שהרי 'לא עליך המלאכה לגמור'; והנס הוא בעצם החשיבה לחנוך ולהתחיל מחדש למרות התנאים הגרועים.

ג. הבית המחנך - חז"ל קבעו שמצוות ההדלקה היא 'נר איש וביתו' – לומר לך שאם הבית היהודי מתחנך לאורה של תורה, חיי המשפחה יהיו איתנים, ואפשר יהיה לשאוב מהם כוחות כדי להתמודד עם הסביבה החיצונית הזרה, ואז 'נר חנוכה – מצווה להניחו בפתח ביתו מבחוץ' – יהיו מבינינו שיֵצאו החוצה כדי להשפיע ולחנך למרות אווירת 'ההתייוונות' המקדשת את החומר. 'כי נר מצווה ותורה אור' – 'מה שמן מביא אורה לעולם אף תורה מביאה אורה לעולם', ולכן נלחמו היוונים באור של המקדש ע"י שטימאו את השמן (שהרי יכלו לשפוך אותו); וכנגדם ביססו חז"ל את המצווה על נס השמן והאור ולא על הניצחון במלחמה, על ניצחון הרוח של המעטים על כח הרבים, וכן על המספר שמונה שהוא מעל לחומר ולטבע.

בכ"ה בכסלו נפתחת תקופה שבה האור מתגבר והלילה מתקצר, ולכן דווקא ביום הזה חנכו המכבים את המקדש כדי ללמד לדורות כי מגרשים את החושך ע"י נר, ו'נלחמים' בחושך ע"י שמרבים באורות. ימי החנוכה הם הזדמנות להתחיל מבראשית, להתחדש ולהשתנות, להתחנך ולראות את הפוטנציאל הרוחני המצוי מעבר למציאות הגשמית; כפי שמסכם הרש"ר הירש: "החנוכה בישראל התחילה עם הדלקת נר הבית מנר ההיכל, והיא תגיע לשיאה כאשר נר הבית ידליק את הנר האמיתי, את נר התמיד שבבית המקדש". אכי"ר!

---

 

חברותא – מפגשי חוויה ותרבות

*        שיעורים בעברית ובערבית לכל הרמות.

*       שיחות ודרשות לשבתות ולחגים.

*       יהדות ספרד – פיוטים, שירים וסיפורים בליווי מצגות וסרטים. 

*       מגוון נושאים לוועדים, לשבת/תרבות/חתן.

*       שעשועונים, חידות וחידודים.

*       כתיבה מוזמנת, עריכה, ניקוד והגהה.

*       חונכות של תלמידים הזקוקים להעשרה.

     נא לפנות למשה אוסי — 09-8335016

 

comments powered by Disqus