בלוג יהדות חברה וקהילה

מעשה ביהודי עשיר שהיה לו בן יחיד, עלם חכם ונבון שלמד בבית מדרש. ולאיש היה חבר אהוב שגר בעיר אחרת. ונוהג היה העשיר להתארח אצל חברו לעתים קרובות. באחד מביקוריו ראה החבר כי ידידו העשיר חולה, ומחלתו אנושה. ראה העשיר כי ימיו ספורים, קרא אליו את חברו האהוב, הפקיד בידיו את כספו, ואמר לו: "אם לאחר מותי יבוא עלם צעיר ויעשה לעיניך שלושה דברי חכמה, תדע כי בני הוא, ולו תתן את כל רכושי".

לאחר כחודש והנה סַבל ועל שכמו חבילת עצים נכנס לבית החבר ושומט את המשא ארצה. תמה בעל הבית; ובעודו צועק על הסבל, ראה עלם לבוש בגדים נאים הולך אחריו. "בן ידידך אני", פתח העלם, "בן הסוחר העשיר שמת בביתך". לאחר מנוחה שאל האיש את העלם: "מה טעם ראית להביא עצים אל ביתי"? סיפר לו העלם: "כשהגעתי העירה הרביתי לשאול על מקום מגוריך, ואף אדם לא היה מוכן לגלות לי... אמרתי בלבי אין זאת אלא שכל אנשי העיר עשו יד אחת שלא להודיע לי את מקום מגוריך, פן יבוא היורש לדרוש את הונו של אבי; לפיכך עשיתי גם אני בערמה, הלכתי וקניתי את צרור העצים, והסבל הביא אותי אל כתובתך". שמח הידיד על חכמת בן אהובו, אך ביקש מן העלם להישאר איתו מספר ימים נוספים כדי לעמוד על אופיו, וכן להיות בטוח שאכן מגיעה לו הירושה.

באחת מארוחות הצהריים הגישה האשה חמש יונים צלויות, וביקש האיש מהעלם שיחלק את המנות בשווה בין כל הסועדים. לקח העלם יונה אחת ושם לפני האיש ואשתו; את השנייה שם לפני שני בניו; את השלישית נתן לשתי בנותיו ואת השתיים הנותרות השאיר לעצמו ואכלן. תמהו בני הבית על החלוקה המוזרה הזאת, אך לא אמרו דבר. בארוחת הערב הוגש ברבור מפוטם, והעלם נתבקש שוב לחלקו למנות. כרת העלם את ראש הברבור ושם על צלחתו של האיש; הוציא את הקרביים ונתן לאשה; את הכרעיים נתן לשני הבנים ואת הכנפיים לשתי הבנות, ואילו את החלק המרכזי לקח לעצמו.

לאחר הארוחה שאל את העלם על דבר שתי החלוקות. ענה העלם: "אני היטבתי לחלק; בצהריים הוגשו חמש יונים , ואני חילקתי חלק כחלק: לך ולאשתך נתתי יונה והייתם שלישייה; ולשתי בנותיך נתתי יונה והן היו שלישייה, וגם לבניך נתתי יונה וגם הם היו שלישייה; ואני – בהיותי בודד ויחידי, לקחתי לי שתיים כדי שנהיה ביחד שלישייה. באשר לברבור - לך נתתי את הראש, כי ראש הבית אתה, ועל פיך ישק כל דבר כמו שכתוב אצל יוסף; לאשתך נתתי את הקרביים, כי היא נשאה בקרבה את ילדיך; לבניך – הכרעיים, כי הם כרעי הבית ועמודיו; הבנות קיבלו את הכנפיים, כי במרוצת הזמן יעשו להן כנפיים לעוף אל הבעלים שלהן; ואני לקחתי את הגב הנבוב, אשר תבנית ספינה לו, רמז כי בספינה באתי הנה ובספינה אשוב ללכת אל מקומי". דברי העלם מצאו חן בעיני האיש ובעיני בני משפחתו והתפעלו מחכמתו. למחרת השיבו לו את כספי אביו ושילחוהו אל ביתו לשלום.