ר' יוסף בן סעדיה העתיק את מדרש הגדול לחומש שמות. עפ"י הערכה חי במאה הי"ט. בכה"י לא מוזכר מקום וזמן כתיבה.
בכה"י קט"ז דפים, ובידינו נותר מפרשת בשלח עד פרשת כי תשא. בשולי הדפים פירוש מלים קשות מספר המרגלית וליקוטי פירושים אחרים.
בדף 22 כתוב:
"ואני הקל הנחתם קל הקלים ועפר רגלי החכמים ותלמידיהם יוסף בן סעיד".
יתכן, והוא החתום על אגרת שכתבו מנהיגים בכפרים הסמוכים...
מרי יוסף בן סעדיה היה דיין באמצע המאה הט"ו. לא ידוע מקומו.
הוא חתום שני על שטר משנת רכ"ט (1469) יחד עם הדיינים מרי דוד בן יוסף כהן - ראב"ד ומרי אברהם בר' יוסף, החתום שלישי. פסק הדין עוסק במכירת חמשה חומשי תורה ונביאים ראשונים. המוכר הוא מסאלם בן יוסף בן אברהם, ונקנה לבית הכנסת של אברהם בן יוסף בן סעיד חנצ'ל בסכום של ט"ו חרף זהב.
ר' יוסף בן סעדיה העתיק שלוש מגילות בשנת תרכ"ו (1866). לא ידוע מקומו.
בכה"י ל"ו דפים, ובהם מגילות שה"ש, רות וקהלת עם תרגום יונתן ב"ע ופירוש רש"י.
בקולופון כתוב:
"ונשלמה בשנת בקע"ז (לשטרות, תרכ"ו - 1866) יום שמיני לחודש שבט, ואני הכותב שאם טעיתי השב"ה ימחול לי על כל מה ששגיתי וטעיתי... הצעיר יוסף בן סעדיה ס"ט". (חתימה מסולסלת).
בדף 2 ע"א שטר מכירת כה"י: "בפנינו...
ר' יוסף בן סעדיה בן יפת מוזכר בתוך כת"י שהוא ליקוטים לתנ"ך. כה"י מן המאה הי"ט, ובליקוטים מוזכרים שמותיהם של ר' שלום בן אברהם ערשי, מרי סעדיה מנצורה ור' יוסף בן סעדיה בן יפת.
הוא היה חכם במאה הי"ט. לא ידוע לי זמנו המדויק ומקומו.
ר' יוסף בן סעדיה בן סעדיה העתיק בשנת תרל"ב (1872) את הספר יאיר נתיב - הלכות שחיטה עפ"י הקבלה. לא ידוע מקומו. כתב היד קטן, מהדורת כיס. בפתיחה: "בשם רחמן אתחיל בזה הספר יאיר נתיב חכמה עליונה הכותב יוסף סעדיה".
בלוחות השנים, הנספחים לחיבור, מתחיל הלוח משנת תרל"ב (1872), ועל סמך זה ובדיקת כה"י קבעתי את זמנו לשנה זו.
בקולופון כתוב:
"אני הכותב יוסף בן סעדיה בן סעדיה ס"ט, קל...
ר' יוסף בן סעדיה בן שמואל העתיק את הספר מורה נבוכים לרמב"ם במקור בשפה הערבית במאה הט"ו. הוא יליד תימן, והעתיק את הספר באחת מארצות המזרח כנראה.
בכה"י קט"ז דפים, ויש בו תוספות מאוחרות כמו הפיוטים "יה אורי שובה", "יונה תכסוף אל צינה" מאת ר' ישראל נגארה.
בסופו, בכתיבה שונה, מפתח לפרקי הספר וקטע בערבית בנושא נבואה.
בקולופון כתוב:
"סוף חודש אב... וכתב יוסף בר' סעדיה ז...
מרי יוסף בן סעיד המכונה גם צאיג ע"ש מקצועו כדלקמן, נולד בשנת תקע"ט (1819) כנראה. בשנת תרי"ט (1859), שנה בה ביקר ר' יעקב ספיר בתימן, הוא שימש רב הקהילה היהודית בכפר ג'רוואח שבהרי צאעפאן מדרום מערב לצנעא. בשנה זו מנתה הקהילה חמישים משפחות ובית כנסת אחד, אשר היה ממוקם בבית הצדיק ר' יחיא עומיסי מפליטי צנעא.
ספיר מתארו בתיאור הבא:
מלא תורה יראה וחכמה ורוח דעת, בקי במקרא ובאוריו עד...
מרי יוסף בן עואץ היה מחכמי העיר חדאד, ליד העיר דמת בדרום תימן, בשנת תרצ"ו (1936). הוא מוזכר בהקשר לויכוח שהיה בישוב, בנושא מום שנפל בעגל בכור. בי"ד דמת פסק שהמום אינו פוסל, ואילו חכמי העיר חדאד נמנעו מלפסוק, ואילו מרי בנימין שוכר גמליאל, מרי קהילת מעזבה פסק שהמום פוסל, ואף עשה מעשה ושחט את העגל.
אתו בהנהגת הקהילה היה מרי עואץ בן יוסף.
ר' יוסף בן עמרם בן עודד בן זכריה בן יהודה העתיק סידור בעיר עמראן, מצפון לצנעא, בשנת תי"ב (1652). בכה"י קט"ו דפים.
הסידור שלם, מתחיל מתפילות החול והשבת, החגים כולל הגדה של פסח עם פירוש לר"י בשירי, סליחות, נוסח ברכות, עיבור שנים, נוסח שטרות ושירים. הסידור מתאים במבנהו ובתוכנו לסידורי תימן מן המאה הי"ז. פירוט תוכן הסידור מופיע בספרו של י"ל נחום.
בקולופון דף 115 א' כתוב:
"...
ר' יוסף בן רחבי חיבר ספר העוסק בליקוטים לתורה בישוב בית אלדראב במאה הי"ט.
הוא חיבר את הספר מכ"א בשבט שנת תרל"ו (1876) ועד לניסן שנת תרמ"ג (1883) בישוב ביר אלדרב שבמחוז רחבה, כ-20 ק"מ מצפון לצנעא.
בכה"י רל"ג דפים, וחיבר את הליקוטים לשימוש אישי. מסתבר, שהיה מרי הקהילה, ולכן ליקט לו טעמים לתורה במשך כשבע שנים כדי שיהיה בידו רעיונות לדרשות ולדברי טעם בסעודות מצווה ואבל.
בכה...