מרי יוסף בן מנצור היה מחכמי העיר חבאן במזרח הרחוק של תימן במאה הי"ט. למד הלכות שחיטה אצל מרי משה בן שלום דעוס, אשר הובא במיוחד מהעיר ביצ'א כדי להסמיך שוחטים בחבאן, המרוחקת מאוד ממרכז תימן. היה תלמיד חכמים וכתב את הגט לר' יוסף בן יחיא סיאני, וכשהגיע הגט לבי"ד צנעא התפעלו מהידע והדיוק ואף היללו אותו על כך.
יתכן והוא העתיק סידור לחגים בתקופה זו. בכה"י רמ"ג דפים, ובו תפילות לימים נוראים,...
מרי יוסף בן מסעוד היה חכם במאה הי"ט, לא ידוע מקומו.
הוא מוזכר בספר חן תורה ליקוטים לתורה שכתב מרי יחיא יעיש השאש. כנראה, שכתב שני חיבורים: נזר הקודש וספר הזכרון נזר הקודש מוזכר בחיבור מרי יחיא השאש, וספר הזכרון מוזכר בגיליון פרשה - תאג'. וכנראה שהוא מרי יוסף בן מסעוד החולק רבות על בי"ד צנעא בראשות מרי יחיא משרקי ומרי אברהם אלשיך.
ר' יוסף בן מצ'מון היה נגיד בתימן. לא ידוע זמנו, וכן לא ידוע, האם היה נגיד לכל תימן או לאיזור מסוים בתימן. באחד מכתבי היד מן המאה הט"ז-י"ז מוזכר ר' יוסף בן מצ'מון הנגיד. בכה"י קובץ שירים לר' דוד בן זכריה הלוי, הלכות שחיטה לר' סעיד בן דאוד, פירוש לספר המצוות לרמב"ם, שרח - פירוש בערבית למשנה למרי חטר בן שלמה דמארי, שרח עסר מן אלחבור - פירוש הדברים הקשים שבחיבור ועוד. בכה"י פ"ה דפים.
בין...
מרי יוסף בן משה העתיק את הלכות הרמב"ם בעיר תנעם שבמרכז תימן במאה הי"ד. בכה"י קצ"א דפים, ובהם העתיק את הלכות הרמב"ם מדע וזמנים בשנת קל"ד (1374) כפי שכתוב בקולופון, או שנת קל"ז (1377) כפי שאמור להיות כנראה.
כה"י חסר בתחילתו, מתחילת ההקדמה וזמנים עד הלכות שבת א, טו. השלמת ההעתקה הייתה ביום רביעי, ח' באב שנה זו, במימון ר' יוסף בן סעדיה בן עודד. בשולי דף 28 ב' רשימת בעלים מאת יהודה בן חסן...
מרי יוסף בן משולם יחיא נולד בכפר רועאש שבמחוז שרעב בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. עלה לארץ בשנת תרע"ב (1912) והיה מחלוצי העבודה העברית בא"י. שילב תורה ויראת שמים עם ענוותנותו ואהבת החסד.
התיישב ברחובות, ושימש רב הקהילה התימנית וחבר ברבנות של רחובות. פעל רבות לקירוב לבבות, היה דרשן מעולה, חביב ונכבד על הבריות.
נפטר ברחובות בשנת תש"ל (1970).
מרי יוסף בן נתנאל היה דיין בישוב מצעב שבמחוז כ'ולאן במאה הי"ז. הוא חתום על שטר פס"ד העוסק במזונות יתומות בכ"ד בכסלו בשנת תכ"ז (1667). הוא חתום שני, לפניו חתום ראב"ד מרי ישעיה בן דוד, והדיין השלישי הוא מרי דוד בן סעדיה.
בפס"ד מאשרים הדיינים לאברהם בן שלמה ענאבי - בא כוח היתומות, בנות אחסן בן אברהם ענאבי - למכור סידור לסעיד בן גיאת חצרי בסכום של י"ד חרף כדי לדאוג למזונות היתומות.
מרי יוסף בן סעדיה היה דיין או חכם, וממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא במאה הט"ז. הוא חתום על תקנת ציבור העוסקת בכללי התנהגות בסעודות מצווה כגון: לא להישאר לאחר גמר ברכת המזון.
התקנה אינה נושאת תאריך, אך מרי עמרם קורח העריך עפ"י השטר, כי נכתב לפני כארבע מאות שנה, דהיינו אמצע המאה הט"ז, ארבע מאות שנה לפני כתיבת ספרו סערת תימן בשנת תשי"ד.
חתומים על התקנה עפ"י הסדר: מרי דוד בן אברהם כהן...
מרי יוסף בן סעדיה היה דיין בצנעא בשנת תכ"א (1661). רשימת דיינים משנה זו פורסמה ע"י רצהבי כפי שמצא במסמכים. ברשימה שישה דיינים, וכנראה מדובר בשני הרכבים או בדיינים מתחלפים.
הנוסח במסמך הוא:
"ואלה שמות דייני צנעא זת"ל: דוד בן אברהם, יוסף בן סעדיה, זכריה בן שלמה, שלם בן יהודה, אברהם בן יוסף הכהן בן זכריא בר' סעדיה בא"מ זכריה, יהודה בן דוד בן אהרן הלוי".
מרי יוסף בן סעדיה חתום על שטר פסק דין העוסק בקניית ספרים בשנת תצ"ח (1738) לשלמה בן עזאך. לא ידוע מקומו, ומיהם החכמים הנוספים.
ואולי הוא זה אשר כתב הגהה בשולי ספר דפוס של שו"ע טור אבן העזר (מהדורת אמסטרדם, תקי"ג - 1753).
בהגהה כתוב:
"כתוב בא"ה (באבן העזר) בסימן קנ"ד סעיף ו' ציון ט"ז בבאר היטב וז"ל: דורונות ומתנות שנותנים לכלה בשעת הנשואין... ע"כ. ואני אומר מאחר שהיא...
ר' יוסף בן סעדיה העתיק אגדות למסכת ברכות ואולי עין יעקב, להערכתי, בשנת תקל"ט (1779) בישוב בעמייה. בקולופון כתוב שנת אתר"ץ לשטרות (1379), והדבר לא הגיוני, ולכן מסתבר כי חסרה האות ת', והשנה היא אתתר"ץ לשטרות (תקל"ט - 1779). בכה"י י"ט דפים.
בשער כתב היד כתוב:
"פה אלבעמייה יע"א שנת אמת מארץ תצמח - אתר"ץ (כנראה. אתתר"ץ) לשטרי על ידי... יוסף בן סעדיה ס"ט".