יוסף בן אברהם בן בֻּנְדַאר

מגדולי התורמים לישיבות, עדן, מאה י"ב

ר' יוסף בן אברהם בן בנדאר הוא מגדולי התורמים במאה הי"ב, ובכל התקופות, לישיבות ולמנהיגי היהודים.

שמו ידוע לנו מתוך קטעי גניזה שנמצאו בקהיר. בקטע ממכתב מהגניזה בין השנים דתתפ"ז-דתתצ"ט (1127- 1139), משמע, שהוא בן דורו של הנגיד מצ'מון, ושם כתוב כי שלח סחורות ומתנות מעדן לבירת מצרים באמצעות אחד ממכריו. הסחורות והמתנות הן תרומות ששלח לגדולי חכמי מצרים ולבעלי תפקידים שונים. בין המתנות: עשרה דינרים לראש ישיבת מצרים; ארבעה דינרים ל"נזר" - הוא עלי נזר הדיינים - אחיו הגדול של חלפון בן נתנאל, שלושה דינרים לרב החבר; שני דינרים ל"אלקצבי" - רב מספרד מגדולי הישיבה במצרים; שני דינרים לחזן וסופר בית הדין ר' חלפון בן מנשה "אלקטאיף"; שלושה דינרים לסופר ראש הישיבה הוא נתן נזר החברים בן שמואל; עשרה דינרים. לבית הכנסת המקודש והמפורסם של דמיה; ועשרים דינרים לעניים.

סכום עצום וחשוב ביותר, מן החשובים ביותר שתרם יהודי בכל העולם לישיבות ארץ ישראל. יהודים מתימן תרמו סכומים עצומים ביותר, מהגדולים ביותר שנתרמו אי פעם לישיבות הגאונים, כמאתיים שנה קודם לכן.

גויטיין שפרסם את קטע הגניזה פרסם גם קטעים נוספים מהגניזה, מהם ניתן ללמוד, כי היה מגדולי הסוחרים היהודים, וכי הזמין סחורה יקרה וחשובה במצרים, ואשר יובאה מארצות שונות וביניהן: איראן, כורדיסתאן, עיראק, ביירות, תוניסיה, ספרד ועוד.

לא ידוע אם היה גם חכם בעצמו בנוסף להיותו אוהב תורה.

בבי': ש' גוייטין, התימנים, ע' 26, פרק ג', פרק ו'.