יוסף בן בניה*

ר' יוסף בן בניה הוא בנו של בניה, מן המפורסמים שבסופרי תימן. הוא חי בצנעא במאה הט"ו-ט"ז.

עד היום מצאנו שמונה כתבי יד אשר העתיק משנת רל"ט (1479) ועד לשנת רס"ח (1508). אחיו, ר' דוד, העתיק י"א כתבי יד אשר הגיעו לידינו, משנת רל"ג (1473) ועד לשנת ר"ע (1510), ואביהם בניה תשעה כתבי יד אשר הגיעו לידינו, משנת ר"כ (1460) ועד לשנת רמ"ג (1483).

אין בידי סימנים כי ר' יוסף היה דיין כדוגמת אחיינו, מרי אביגד בן דוד, או אביו בניה. רוב כתבי היד אשר העתיק הם תאג'ים וסידורים. התאג'ים אשר העתיק הוא ומשפחתו נחשבים למהימנים ביותר בשמירת המסורת של כתיבת התורה והמסורה. אף הסידורים מייצגים את המנהגים והמסורת הקדומה בתימן.

כה"י הקדום ביותר שמצאתי הוא (כת"י אוקספורד בודלי 1505) תורה אשר העתיק בשנת רל"ח (1478). בכה"י שט"ז דפים, וכולל גם מסורה קטנה וגדולה ומחברת התיג'אן בעברית. נכתב במימון ר' סעדיה בן ישועה בן דוד. בדף 32ב' שטר מכירת כה"י: קנינו אנו העדים החותמין למטה מן גיאת בן דאוד בן סעיד בן גיאת אלגמל... אתתפ"ב שנין לשטרי (של"א - 1571) במדינה צנעא... יוסף בן אברהם יס"ל".

בקולופון כתוב:

"נכתבה... על שם אלופי ומיודעי סעדיה ש"צ בירב ישועה זצ"ל בירב דוד רי"ת... נשלמה חודש מרחשון שנת א' תש"ל (צ?) (רל"ט - 1478)... והכותב הקל והנקל יוסף בן בניה ש"צ בן סעדיה רי"ת".

כתב היד המאוחר ביותר הוא סידור משנת רס"ח (1508) אשר הועתק עפ"י סידור קדום יותר משנת הפ"ט (1329). סידור זהה העתיק גם אחיינו, הדיין מרי אביגד בן דוד. אין בסידור השפעות מסידורי הדפוס, וברוב ההלכות והמנהגים בהגדה של פסח השיטה היא כרמב"ם, אך במקרים מסוימים מייצג הסידור את השפעות רס"ג והרי"ף בתימן.

פירוט המנהגים וההלכה בהגדה תועדו על ידי בספר מחקרים בסידורי תימן, ואף פורסמו צילומים רבים מתוך כתב היד.

נכתב במימון ר' זכריה בן יוסף בן אביגד.

בקולופון של הסידור כתוב:

"נשלם זה הסידור בעזרת האל יום שלישי דהוא חמש עסר יומין בירח תמוז שנת אתתי"ט שנין לשטרי (רס"ח - 1508), ונכתב על שם החבר הטוב והנעים נטע שעשועים זכריה בן יוסף בן אביגד, האל יפתח לבו לתלמוד תורתו הוא וזרעו וזרע זרעו עד סוף העולם, אנס"ל. והכותב יוסף בן בניה בן...".