ידידיה בן שר שלום
מרי ידידיה בן שר שלום היה "אלוף צנעא", שופט ונציג ישיבות הגאונים בתימן במאה העשירית והאחת עשרה. חוקר הגניזה גויטיין, אשר פרסם קטעי גניזה שנמצאו במצרים, מסתמך גם על קטעי גניזה שפרסמו ישראל פרילנדר ובנימין לוין כותב, כי מרי ידידיה מוזכר מספר פעמים באגרות ששלח אחד מראשי ישיבת הגאונים שבבבל אל נציגיו בתימן.
באחד המכתבים כתוב:
"הנה העתדנוך שליחנו ומנינוך לחדש חק ישיבתנו מבני מקומך... ואלחביל, ואנו שואלים ממך שתזדרז ותתחזק ותהיה לבן חיל... (ותדבר) אל העם להתנדב וירוח לישיבתנו כי אנו וחכמינו... והתנאים והתלמידים הוגים תמיד במשנה ובתלמוד... וגם בעזר קהלך שמ(רם) צורם אתהם אתם משתתפים בשכר מצ(ותם) וזכויותיהם... וכבר צוינו וכתבו כתב אל אנשי בית אלצאויל ואלחביל... קרא אותן בקהילות למען יעשו לפיהו, וכל אשר ינדבוהו תשלמו ליד מ'(ר) (ידי)דיה אלוף שמרו צורו אשר בצנעא או תתנהו לידי מ' שר שלום ומ' חיים בנו ישמרם (?) קונם, כי הם שופטינו ושליחנו בכל ארץ ימן וימ'(מה)".
המכתב הוא כתב מינוי לבא כוח ישיבות הגאונים לבבל, ליהודי שאינו ידוע שמו, בישוב קטן בדרום תימן. ראש הישיבה פונה אליו שיחדש את התרומות לישיבה, וישלח את התרומות באמצעות הנציגים בצנעא ידידיה ובניו, מרי שלום ומרי חיים "כי הם שופטינו ושליחנו בכל ארץ ימן וימאמה". דהיינו, נציגי הגאונים בצנעא חלשו על אזורים נרחבים ביותר, הרבה מעבר לשטח הגיאוגרפי של תימן כיום, וכלל גם את אזור סעודיה היום עד קרוב לבבל.
בניו, שר שלום וחיים, שימשו אף הם שופטים ושליחי הגאונים בבבל, ולמעשה ניתן לראות שלושה דורות לפחות של חכמי תימן, אשר עסקו בארגון ועידוד תרומות בסכומים עצומים מיהודי תימן לישיבות הגאונים בבבל.