מרי חסן בן יעקב היה דיין וראב"ד בישוב מורבעה שבמחוז שרעב בתחילת המאה העשרים. הוא ידוע לי מתוך כתב הסמכה לרבנות שנתן למרי סעדיה חוזה בשנת תרצ"ו (1936), מחבר הספר על ר"ש שבזי ויהודי שרעב, הספר החשוב ביותר על יהדות זו.
בשנה זו הוסמך ר"ס חוזה גם ע"י גדולי חכמי שרעב: מרי שלום סעיד חדה - ראב"ד שרעב, מרי יעקב יהודה - ראב"ד גבל חבשי, מרי נתן היטלי - ראב"ד כזיעה ומרי חיים יחיא סנואני - ראב"ד...
ר' חסן בן סעדיה העתיק את ספר ההפטריות במאה הי"ז, עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה ומקום הכתיבה.
בכה"י ק"ע דפים, פסוק מקרא פסוק תרגום, המיוחס ליונתן בן עוזיאל. ישנה השלמה בכתיבה שונה, ובמקומות מסומים האותיות הושחרו. נכתב במימון ר' יוסף בן סעדיה.
בקולופון כתוב:
"ספרא... חסן בן סעיד... כתבה על שם... מו' יוסף בן סעדיה".
ר' חסן בן סעדיה היה מנהיג בשנת תרל"ד (1874). לא ידוע שם המקום. הוא חתום על שטר חוב לנצ'רה בת מעוצ'ה דוד, עם ר' עוץ' בן יחיא. שניהם שימשו כנראה מנהיגי המקום.
מרי חסן בן סאלם=יפת בן שלום סעדיה היה חכם בעיר צ'אלע שבדרום תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא התפרסם בזכות ספרו "חק נאמן" - פירושים וטעמים לתורה גם עפ"י הסוד. בין מקורותיו: תורת משה, פני דוד, נחל קדומים ועוד, וכן שמועות מפי אביו, מרי שלום, ורבו מרי אברהם בן דוד, מחבר הספר "פרדס רימונים".
בכה"י תש"ל דפים, ומסודר בצורת שאלה ותשובה: למה... והטעם...
שם החיבור חק נאמן רומז לשמו...
ר' חסן בן שלמה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב קרית אלכ'רבה שבמחוז ד'מאר בשנת תע"ה (1724). הוא חתום עם ר' דוד בן יוסף על שטר למכירת סידור, אשר הועתק בשנת שפ"ד - 1624. את הסידור המקורי מימן ר' יוסף בן אברהם. השטר של מכירת כתב היד היה בי"ז בתשרי שנת בל"ו לשטרות (תפ"ה - 1724). שטר המכירה נמצא ארבעה דפים מסוף כתב היד.
מרי חסן דוד היה חכם או דיין בבי"ד של העיר צ'וראן שבדרום תימן. הוא חתום על תשובות בי"ד של העיר לשאלות הרב אברהם קוק, אשר שלח את שאלותיו לחכמי תימן באמצעות שליח העלייה שמואל יבניאלי בשנת תרע"א (1911). שני חכמים חתומים על התשובות: מרי דוד משה ומרי חסן דוד, ביום שישי, י"ב בשבט תרע"א (1911).
מרי חסן דוד היה חכם בישוב כומים בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר כומים נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: קציר, תאם, סיאני, עומיסי, אחמדי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אברהם, מרי יחיא בן יחיא ומרי שלמה יחיא.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...
מרי חסן דוד היה דיין בבי"ד של אחד הישובים במחוז שרעב בתחילת המאה העשרים. הוא חתום על כתב הסמכה לדיינות למרי חסן-יפת חוזה בתאריך כ"ז בטבת ברמ"ג לשטרות (תרצ"ב - 1932). הוא חתום שלישי, וחתומים עמו: ראב"ד מרי יעקב יהודה, מרי מסלם יהודה ומרי חסן דוד. נוסח כתב ההרשאה לדיינות פורסם ע"י מרי סעדיה חוזה, בנו של מרי יפת שהוסמך.
מרי חסן יהודה היה דיין במחוז שרעב בשנת תרצ"ז (1937). לא ידוע לי שם הישוב בו חי במחוז שרעב.
הוא חתום על כתב הרשאה לשחיטה לתלמיד חסן יהודה ביום שני, כ"ח בסיון ברמ"ח לשטרות (תרצ"ז - 1937). הוא חתום ראשון, ואחריו "הצעיר שלום בן משומר מזרחי, נע"ג, שליח ב"ד צנעא", החתום בשנת ברנ"ו לשטרות (תש"ה - 1945).
מרי חסן יוסף היה דיין וראב"ד בעיר גוירה אשר במחוז חוגריה שבדרום תימן בסוף המאה הי"ט. אביו, מרי יוסף חסן ממשפחת אלקליעה, היה מקובל גדול ובעל מופת ונפטר בשנת תרי"ג (1853). לפי זה, בנו מרי חסן נולד במחצית הראשונה של המאה הי"ט, כנראה בעיר אלגוירה.
בעיר אלגוירה היה בית כנסת אחד, בית דין קבוע. הוא היה הישוב היהודי הגדול ביותר במחוז חוגריה. לא היו בה סוחרים, אך רובם היו עשירים.
לבית...