מרי ישועה בן סעדיה חראזי היה דיין וראב"ד בישוב אעבאר צ'אפדה=בית עד'אקה בשנת תצ"ג (1733).
הוא חתום עם שלושה דיינים נוספים על שטר מכירת תאג' שהעתיק ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה בצנעא בשנת רמ"ה (1485).
ביום ראשון, י' בניסן במ"ד לשטרות, שנת תצ"ג (1733) נמכר התאג' למשה בן יחיא בן סעדיה בן שוכר פקעה. חתומים עפ"י הסדר: מרי ישועה בן סעדיה חראזי, מרי שלום בן משה עזירי, מרי עודד בן סעדיה...
ר' סעדיה בן דוד בן אברהם חראזי הזמין ומימן העתקת חיבורים שונים בעיר תנעם בשנים רנ"א-רנ"ג (1491- 1493).
כתב היד הראשון (כת"י קולומביה) הוא מדרש תנחומא, אשר העתיק הסופר ר' שלום בן זכריה אללדאני בעיר תנעם, בשנת רנ"א (1491). בכה"י קס"ג דפים.
בקולופון כתוב:
"בחמשא בשבא דהוא עשרין ותרין יומין בירח אדר שנת אלפא (ותמני) מאה ותרתין יומין שנין לשטרו' (רנ"א - 1491) במאתא תנעם......
ר' סעדיה בן שלום חראזי העתיק את הספר הקבלי לחם שלמה בשנת תרמ"ו (1886). לא ידוע מקומו. בכה"י קע"ו דפים.
בשער הספר: "ותהי התחלת המלאכה... לחדש אייר כ"ו בו, שנת בקצ"ז (לשטרות, תרמ"ו - 1886)". לאחר הקולופון טעמים, דרושים ודברי קבלה.
בקולופון כתוב:
"אני הכותב... סעיד בן סאלם אלחראזי".
מרי שלום חראזי היה מרי העיר דמת שבדרום תימן בשנת תרי"ט (1859), שנה בה סייר ר' יעקב ספיר בתימן. הוא כותב, כי בעיר דמת היו מאה משפחות יהודיות, ולהם בית כנסת אחד גדול ומרי הקהילה היה מרי שלום חראזי.
מרי שלמה בן סעדיה בר' מימון חראזי היה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז. חי באחד הישובים בדרום תימן ובישוב דאר שבמרכז תימן בשנת תנ"ה (1695). עיקר פעילותו הייתה במחצית השנייה של המאה הי"ז. מסתבר, כי הוא יליד דרום תימן שעבר לגור בסוף ימיו בישוב דאר במרכז תימן או בסמוך לאזור זה.
ספרו "בית תפילה" התפרסם לראשונה בשנת תשנ"ב ע"י ציון בר מעוז. הוא היה מנהיג אחת הקהילות בדרום תימן, משורר וסופר. מוצא...
מרי יהודה חראץ' היה חכם בישוב סדה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה סדה נמצאת בנפת כ'ובן, מדרום לעיר ירים.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים ואחת משפחות בערך: חגבי, יעיש, ימני, חראץ', חירק, מעוצ'ה, משנוי, אשול, גרמעי, ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא, מרי שמואל, מרי יחיא סעיד, מרי יחיא יעיש, מרי שלום בן סעדיה חגבי, ומרי יחיא בן שלום חגבי.
שמו...
ר' יהודה חראץ נולד בשנת תרמ"א (1881) בכפר חבאר שבמחוז ארחב מצפון לצנעא. הוא שימש מנהיג הקהילה היהודית בתחילת המאה העשרים. הוא התפרנס מיצור ותיקון כלי חרישה, קצירה וכלים חקלאיים למוסלמים, מקצוע בו התפרנסו רוב יהודי הכפר.
בשנת תרפ"ד (1924) עלה לארץ והתיישב בירושלים בשכונת שערי פינה. הוא שמר על רוח המסורת היהודית התימנית אף בירושלים: בית כפרי טיפוסי, שתי נשים היו, טוחנים בביתו את החיטה...
מרי יהודה בן משה חראץ כתב חיבור בנושא שחיטה וטרפיות בשם מנחת יהודה, לאחר שנת תרט"ו (1855), לא ידוע מקומו. עפ"י הערכה חי במרכז תימן.
החיבור הוא ליקוטים מסודרים סביב הקונטרס שערי קדושה למהרי"ץ. בספר הוא מזכיר את מרי יחיא בדיחי משנת בקס"ו לשטרות (תרט"ו - 1855), ולפי זה נקבע, כי חיבר את ספרו לאחר שנה זו.
מרי יששכר-שוכר יהודה חראץ כתב פירוש להלכות שחיטה וטרפיות לרמב"ם בשנת תרנ"ט (1899). לא ידוע מקומו.
בכה"י צ"א דפים, ועיקר מקורותיו פירוש זבחי שלמים, זבח תודה למהרי"ץ, מקור חיים למהרי"ץ בן יעקב וימ"מ - ימין משה לר' משה וינטורה, ספר נפוץ ביותר בתימן.
להלן חלק מנוסח השער לחיבור:
"זה הספר פנים, הלכות שחיטה שחיבר ??שוכר בן כמהר"ר יהודה ישמרו צורו ויוצרו בן כמהר"ר מוסא אלחראץ...
מרי משה בן יהודה חראץ היה חכם, וכנראה, אף מרי הקהילה היהודית בישוב עבאלה באמצע המאה הי"ט.
הוא ידוע מתוך חיבור שכתב בשנת תרכ"ב (1862) העוסק בהלכות דיני כתובות, נוסח הכתובה ופירושה ודיני גיטין וקידושין. נושאים אלו שייכים בעיקר לדיינים ורבני קהילות, ומכאן הסתברות, שמרי משה חראץ היה דיין או רב הקהילה. כה"י ברשות שמעון גרידי, ועדיין לא פורסם.
מצאתי כתב יד נוסף אשר העתיק בשנת תר"ט (...