חכמי תימן

ר' משה בן שלום דאר חתום עם חכמי צנעא בסוף המאה הי"ט. הוא חתום על אגרת משנת תרנ"ח (1898), בבקשת סיוע ליהודי צנעא, עקב המצב הכלכלי שהיה בעיר לאחר שבע שנות בצורת וחללי רעב רבים. בקשת הסיוע מופנית לגביר ר' בנין מנחם משה מעדן. הוא חתום אחרון ולפניו חתומים גדולי החכמים מרי יחיא קאפח, מרי שלום שמן, מרי יחיא בן אברהם כסאר ועוד. יתכן והיה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא, ויתכן כי היה מנכבדי הקהילה.

ר' שלום בן שלום אלדאר, המכונה אלעילה, העתיק את קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ בישוב מערן בשנת תרכ"ה (1865). היה מלמד תורה לתינוקות.

בכה"י ע"א דפים, והוא חלק מכתב יד גדול יותר, ומומן ע"י ר' יעקב בן חסן מוסי. גוף כתב היד 149 דפים: ליקוטי טעמים לתורה (דפים 1-55ב'), קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ העוסק בהלכות שחיטה עם פירוש לחם תודה לר"י בדיחי (דפים 56א'-127ב') והלכות שחיטה לרמב"ם (דפים 128א'-149ב...

מרי צאלח בן יוסף דגאג היה חכם בישוב מקבאב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר מקבאב נמצא במחוז צעדה בצפון תימן.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: דגאג, קהא, אהפל, עמר, מחבוב ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי ורבי, משמע ששמש רב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב...

ר' אברהם בן סעדיה דהארי העתיק סידור גדול. לא ידוע זמן מדויק ומקום הכתיבה, ועפ"י הערכה, כה"י הועתק בסוף המאה הי"ח או בתחילת המאה הי"ט.

כה"י גדול מאוד ובו רפ"ו דפים, והוא חלק ב' של סידור המתחיל מתפילות החגים. אין בו את תפילות החול והשבת. לא ידוע אם כתב סידור שלם ובידינו נותר רק חלק ב', או שהעתיק רק את תפילות החגים כפי שהחל להיות נפוץ בתימן במאה הי"ח ואילך.

תוכן הסידור: מגילת בני...