ד'מארי, סעדיה בן דוד

מרי סעדיה בן דוד ד'מארי, ובכינוי מרי סעיד דאוד ד'מארי, היה מגדולי תימן בשלהי המאה הט"ו. נולד במחצית הראשונה של המאה הט"ו, לא ידוע מקומו.

הוא התפרסם בזכות ספרו @44מדרש הביאור@55, ויש המזהים אותו עם מרי סעדיה בן דוד עדני. מדרש הביאור, המכונה גם צפנת פענח, הוא מדרש לתורה ולהפטריות, ונמנה עם מדרשי תימן הקדומים והחשובים. במדרש קיימות מגמות פילוסופיה והאליגוריה שרווחו בתימן בתקופה זו, עוד קודם להשפעת ספרי הקבלה בתימן. בסוף כל חומש הוא מציין את שמו ואת שם הספר. הוא נקב בשנת ר"א (1441) כשנת חיבור המדרש.

שם הספר לפי שבו נתבארו "עיקרי התורה שבכתב ועיקרי תורה שבעל פה ועיקרי דברי חכמים ומעשיותיהם".

מקורותיו: תלמוד בבלי וירושלמי, מדרשים, ספרי מכילתא, חיבורי הרמב"ם ועוד. מקורות אלו היו נפוצים ביותר בתימן בתקופה זו, וחכמי תימן נוספים השתמשו בעיקר בספרות זו. יש במדרש מדרשים השאובים מילקוטי מדרשים עתיקים יותר שלא הגיעו לידינו, וחשיבות הספר גם בזכות שמירת הנוסח. כתוב במשולב עברית וערבית.

רוב המדרש לפרשת ויצא פורסם ע"י ל' פינקלשטין כמדרש אלמוני, וזוהה בהמשך ע"י יהודה רצהבי. ליקוטים מהמדרש פורסמו ב"תורה שלימה". המדרש להגדה של פסח פורסם ע"י הרב יצחק רצאבי בהגדה "גאולת ישראל". קטע מדרשתו לפרשת אמור העוסק בארבעת המינים בסוכות, תורגם ופורסם ע"י הר"י צובירי בסידורו כנסת הגדולה חלק ב'.

מספר כתבי יד של החיבור נותרו בידינו.

בשנת רמ"ד (1484) היה עדיין בחיים, ונפטר, א"כ, לאחר שנה זו.