מרי יחיא דואדי נולד באמצע המאה הי"ט במחוז שרעב. שימש ראב"ד בישוב ורב המוקמי. מתלמידיו מרי רצון יצחק סולמי, אשר עלה לארץ בשנת תרפ"ו (1926).
נפטר במחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים.
מרי יחיא דואדי נולד באמצע המאה הי"ט במחוז שרעב. שימש ראב"ד בישוב ורב המוקמי. מתלמידיו מרי רצון יצחק סולמי, אשר עלה לארץ בשנת תרפ"ו (1926).
נפטר במחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים.
מרי דוך דוגמא נולד במחוז איב שבדרום תימן בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.
הוא הסמיך רבנים ושוחטים, ועסק בלימוד תורה לתשב"ר, בכפרו מושרעה, בדרום מזרח לעיר המחוז איב. בנו, שהיה מוהל ותלמיד חכמים נפטר בימיו.
נפטר לאחר שנת תש"ה (1945).
מרי דוד היה דיין בישוב צוּמַרַה שבמחוז ירים שבמרכז תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. העיירה הייתה במרחק של כשעה וחצי הליכה מהעיר ירים, ומנתה כמאתיים יהודים.
מרי דוד שימש דיין בחברת מרי שפירא ששון ובנו מרי חזקיה. מקום כינוס בי"ד היה בבית הכנסת של מרי ששון. בישוב היו שני בתי כנסת שנהגו להתפלל עפ"י סידור תפילת החודש מהדורת ליוורנו.
עפ"י הערכה נולד...
מרי דוד מצנעא היה נשיא וראש הגולה בדמשק במאה הי"ב, בזמנו של רבינו אברהם בן הרמב"ם. לא ידוע מתי נולד בדיוק, ומתי נסע לדמשק שבסוריה. כמו כן לא ידוע מתי שימש ראש הקהילה, וכמה זמן שימש בתפקיד.
מרי דוד היה חכם בצנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם כתוב, כי אהרון בן מרי סעדיה חגבי גירש את אשתו חביבה בת יוסף חנאט'ם. פסק הדין ניתן ביום ראשון כ"ח בתשרי בפ"ג - תקל"ב - 1772, ונאמר בו, כי מרי אהרון ומרי דוד "הנציגים שלהם" יעריכו את שווי הבגדים.
כיון שמרי דוד משרקי נפטר בשנת תקל"א, ברור שמדובר בחכם אחר. לא ידוע שם משפחתו.
בפנקס בית הדין כתוב...
מרי דוד היה דיין בעיר צ'אלע שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). לא ידוע שם אביו ומשפחתו.
הוא חתום עם חברי בית הדין על תשובות חכמי תימן לשאלות הרב אברהם קוק בא"י, ביום ג', כ"ד בטבת שנת תרע"א (1911). יחד אתו חתומים עפ"י סדר זה: מרי חסן, מרי שלום, מרי עואץ ומרי דאוד, בי"ד צאלע, ואחריהם חתומים חברי בי"ד ג'חאף.
מרי דוד היה חכם בישוב שראע בתחילת המאה העשרים. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר שראע נמצא במחוז ארחב מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: עומיסי, מכורת, יצחק, צברי, נגאר, חמאמי, נהארי ועוד. עמו בהנהגה היה מרי שלום בן יחיא.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה...
ר' דוד אחיא חתום על קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל בשנת תש"ח (1948). הוא חתום עם חברי בי"ד שרעב, וכנראה, שימש ממנהיגי הקהילה או גבאי צדקה. על קבלת סכום של 1911 ריאל חתומים ביום ה', י"ח באייר תש"ח (1948) מרי שלמה בשארי, מרי יהודה שלום, מרי דוד יהודה ועוד. הכסף הגיע לשרעב מהתאחדות התימנים בישראל בראשות זכריה גלוסקא, באמצעות ועד הרבנים בצנעא: מרי משה יצחק הלוי, מרי יוסף...
מרי דוד בן אברהם שימש חכם וכנראה דיין, וממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא במאה הט"ז. לא ידועה שנה מדויקת. הרע"מ קורח פרסם בספרו סערת תימן תקנה קדומה שחוברה ע"י חכמי צנעא. הוא קבע את זמנו לפני כארבע מאות שנה בערך, בזמן שחיבר את ספרו בשנת תשי"ד (1954), דהיינו אמצע המאה הט"ז.
התקנה עוסקת באיסור לשהות בשמחת מצווה, חתונה, מילה וכדומה לאחר ברכת המזון, שכן הדבר גורם להפסד וצער גדול לבעלי הסעודה....
מרי דוד בן אברהם היה דיין בעיר צנעא בשנת תכ"א (1661), בשנים שלפני גלות מוז"ע. הוא ידוע מתוך רשימת הדיינים בצנעא, שנכתבה בתוך הספר חמדת ימים לר"ש שבזי. כה"י הועתק בשנת אתתקע"ב לשטרות (תכ"א - 1661), ועל פי זה העריך יהודה רצהבי, כי רשימת הדיינים אף היא משנה זו. להלן הרשימה:
"ואלה שמות דייני צנעא זת"ל: דוד בן אברהם, יוסף בן סעדיה, זכריה בן שלמה, שלם בן יהודה, אברהם בן יוסף הכהן בן זכריא בכ...