ד'מרמרי, דוד בן שלמה הלוי

ר' דוד בן שלמה הלוי ד'מרמרי ואחיו ר' סעדיה (ע"ע) היו משוררים, וחיו במאה הי"ז בישוב ד'מרמר מצפון מערב לצנעא. הישוב שכן ליד מבצר עתיק המתנשא על הר בגובה 2547 מטר. התפרנס מהעתקת ספרים, כפי שכותב באחד משיריו: "וכתבתי ספרים כהלכה באותיות קטנים עם גדולים".

באחד משיריו של ר' דוד הוא מתאר את פרשת גזירת העטרות בשנת תכ"ז (1667), אחת הגזירות שלפני גלות מוז"ע. הגזירה הוטלה עקב השפעת השבתאות בתימן וגל האמונה המשיחי שפשט בתימן. בשיריו אין הוא מזכיר את גלות מוז"ע שנתיים מאוחר יותר בשנת תל"ט (1679), ויתכן כי שיריו אלו לא הגיעו לידינו, ויתכן כי נפטר בשנים אלו.

הישוב ד'מרמר לא היה מיושב ביהודים לאחר גלות מוז"ע.

עד עתה מצא ואסף יוסף טובי י"א משיריו. תוכן שיריו עוסקים בי"ג העיקרים שכתב הרמב"ם במבואו לפירוש המשנה, מסכת סנהדרין, דברי שבח לקב"ה תוך כדי פולמוס עם בני הדתות האחרות, תפילה לגאולה ועוד. שלושה שירים חוברו בתימן על י"ג העיקרים, ובנויים כשירי מענה לשיר המפורסם "יגדל אלהים חי": הראשון "אפטיר בשיר שפה" לר' זכריה אלצ'אהרי, מחבר ספר המוסר, שירו של ר' דוד "לעומת המחברת שחיבר מ"ו יחיא אלצ'אהרי".

יתכן ונפטר סמוך לשנת תל"ט (1679), היא שנת גלות מוז"ע.