ר' חיים בן שלום קארני העתיק את התורה חומשים שמות - דברים עם תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג, הפטריות ועוד, בשנים תרנ"ג - תש"ג (1893 - 1942). הוא היה מלמד תורה לתשב"ר בעיר עמראן, מצפון לצנעא.
כ"ג דפים בחומש שמות, כ"ג דפים בחומש במדבר, חומש דברים חמשה דפים והפטריות כ"ט דפים. חסרים דפים. גודל הדף הוא ענק, 22x37 ס"מ. עפ"י דברי הכותב בקולופון, הוא התכוון להשלים את פירוש ההפטריות לרז"ה - רבי זכריה...
מרי יוסף קארני היה מחכמי הישוב בני זיד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בני זיד נמצא ליד העיר עמראן מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים משפחות בערך: עמר, קארני, נהארי, עקבי, גראדי, מימוני, מהאצרי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי אברהם יעקוב ומרי יחיא מהאצרי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים...
ר' סעדיה בן שלום קבאלי העתיק את מדרש מגילת אסתר בישוב אלנאבאת במחוז חימה ממערב לצנעא, ביום שלישי, י"א בתמוז תכ"ב (1662). את המדרש חיבר מרי דוד עדני מחבר מדרש הגדול.
בכה"י מ"ח דפים, בשולי הדפים פירוש מילים קשות מספר המרגלית.
בקולופון כתוב:
"נשלם מדרש מגילה בעזרת מי שבחר בישראל וקראם סגולה, בתלתא בשבא דהוא חד עסר יומין לירח תמוז שנת אתתקע"ג שנין לשטארי (תכ"ב - 1662),...
מרי חיים בן שלמה קביסי היה חכם בישוב בית מחראס בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר בית מחראס נמצא בנפת גהראן, מדרום לצנעא, לא הרחק מהעיר מעבר.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: בשארי, כ'ולאני, מגיחה, מחבוב, קוחטה, קביסי ? ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא בן שלמה דאוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...
ר' סעדיה בן דוד קדיס הזמין ומימן העתקת ספר אלכאפי - המספיק במאה הי"ז. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
הסופר הוא ר' סעדיה בן נחום בן עודד בן ישע בן דוד הלוי.
מרי סעדיה קהא היה דיין בצנעא במאה הי"ח. לא ידוע מתי נולד ומתי שימש בדיינות, להערכתי, נולד בתחילת המאה הי"ח.
הוא מוזכר ברשימת חמשת הדיינים בצנעא במינוי זמני. הדיינים הם: מרי סעיד קהא, מרי אברהם טהירי, מרי סעיד נחום, מרי דוד קאהרי ומרי סעיד תנעמי. עפ"י לוח הזמנים נראה, כי דיינים אלו שימשו בדיינות לקראת אמצע המאה הי"ח, שכן, מאמצע המאה הי"ח הרכב בית דין היה קבוע ויציב בראשות מהרי"ץ.
...מרי שלום בן יחיא קהא היה מחכמי הישוב ג'חזאן שליד העיר נאדרה, מדרום למחוז עמאר שבדרום תימן, בשנים שלפני העלייה לארץ.
התפרנס מלימוד תורה לתשב"ר. היה תלמיד חכמים חריף. את כמיהתו לארץ ישראל כתב על גבי הכריכה של הספר עין יעקב שהיה ברשותו.
מרי יחיא קהלאני היה רב העיר מנאכ'ה בהרי חראז בדרום מערב לצנעא, בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים. נולד, להערכתי, באמצע המאה הי"ט.
עפ"י מסורת שבידי ר' שלום צדוק מישמח משה, הוא לא נולד במנאכ'ה אלא היה עני והגיע לעיר מנאכ'ה לצורך פרנסה ללא משפחה. לאחר שלימד תורה לילדים והבינו את גדלותו בתורה קדמוהו ומינוהו לרב העיר, דאגו לו לפרנסה מכובדת, והוא עשה חיל הן בהרבצת תורה והן בעסקיו. הוא זכור...
מרי שלום קהלאני היה חכם בישוב גבל צאפח בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה גבל צאפח נמצאת בנפת ארחב מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חאזי, מנס, מבורת, מחפוץ', דהבאני, גראמה, ד'מארי, סעאדי, קהלאני, קוזי, הזמי, לדאני, נגאר, ירימי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עואץ', מרי אהרון גראמה, מרי שלמה נהארי ומרי יחיא אלשיך.
שמו ידוע...
מרי שלום בן מרי יחיא קהלאני נולד בעיר מנאכ'ה בסוף המאה הי"ט. הוא בנו של מרי יחיא, רב העיר מנאכ'ה (ע"ע קודם).
הוא שימש רב הקהילה היהודית באסמרה שבחבש, כנראה, בתחילת המאה העשרים.