קורח, יחיא בן שלום

מרי יחיא בן שלום בן סעדיה קורח נולד בצנעא בשנת ת"ר (1840). הוא אביו של מרי עמרם קורח, הרב הראשי לתימן (ע"ע).

נתייתם מאביו בגיל עשר שנים, ואח"כ התייתם מאמו, וגדל אצל מרי יחיא בן שלום חבשוש, שדאג להעלימו כדי שהמוסלמים לא יתפסוהו ויאסלמו אותו. למד תורה גם אצל מרי יוסף בן הפרנס מרי יחיא צאלח שהייתה תורתו אומנותו.

היה ענו, צנוע ואוהב שלום. הוא גלה לערי חראז בדרום מערב לצנעא, ושם למד שחיטה הן הלכות והן עבודה מעשית. כשחזר לצנעא לא עסק בשחיטה כדי שלא יכנוהו "מרי". הסתפק במועט ונהנה מיגיע כפיו ממלאכת כתיבת ספרי סת"ם. עסק רבות בלימוד תורה ומדע: חשבון, רפואה, חכמת התכונה וקורות הליכות העולם. שלט בשפות: עברית, ארמית וערבית. הוא חלוץ במחקר על הנושאים שירת תימן ותרגום אונקלוס.

מתורתו ידועים לנו החיבורים הבאים:

@44מרפא לשון@55 - עיוני לשון ונוסח בתרגום אונקלוס לתורה עפ"י כתבי יד תימניים קדומים. לחיבור צירף מאמר בשם ברית הלשון, הדן במבטא יהודי תימן וביסודות הניקוד העליון ומחברת הכללים. נדפס לבראשית בתאג' הוצאת מל"ן ת"א ת"ש, ובשלימות בכתר תורה ירושלים תשי"ט-תש"כ.

@44משכיל דורש@55 - חידושים וטעמים לתורה בדרך הפשט, נוטריקון והסוד, נדפס בת"א תשכ"ד. משכיל דורש בגימטריה חיים שאל, חיים-יחיא.

@44משכיל שיר נגינות או ידידות@55 - פירושים וחקר שירת יהודי תימן, הראשון שעסק בכך. פירושיו בדרך הסוד, והוא משווה בינה לבין השירה הערבית. יצא לאור בדיואן חפץ חיים ירושלים תשי"ג (מהדורת צילום ירושלים תשכ"ו). את שיריו מצאתי גם בכת"י.

מצאתי כתב יד (כת"י אוקספורד) בו העתיק את ספר השחיטה מקור חיים למהרי"ץ בן יעקב. בכה"י ס"א דפים, ובשוליים הדפים מעט הגהות בתחילת החיבור.

בשער כה"י כתוב:

"כה דברי העוסק במלאכת שמים הצעיר יחיא בן לא"א סאלם קרח יצ"ו".

בסוף כה"י כתוב:

"פה ק"ק צנעא... הצעיר יחיא בן לא"א סאלם יצ"ו קרח ס"ט".

נפטר בצנעא בצעירותו, ביום ראשון, כ' באב תרמ"א (1881), בהיות בנו מרי עמרם בן עשר שנים.