קורח, יחיא בן חיים*

מרי יחיא בן חיים בן יוסף קורח נולד בצנעא בשנת תר"ג (1843). בכור לאביו. למד תורה אצל סבו ואביו. התפרנס מלימוד תורה לתשב"ר, צורפות והעתקת ספרים, אך מצבו הכלכלי היה קשה וחי חיי דוחק וצער.

שימש רב וחזן בבית הכנסת של יוסף עואץ, ואח"כ בבית הכנסת חובארה עד שעזב את תימן. היה חזן ובעל תוקע. בשנת תרס"ג (1903) בעקבות המצור והרעב נמלט למצרים בדרכו לעלות לא"י. התעכב במצרים לצורכי ריפוי, השתקע בה ושימש לרב ומרביץ תורה, שוחט ובודק עד לפטירתו. בנו הוא מרי שלום בן מרי יחיא קורח, מחבר הספר אגרת בוכים (ע"ע).

מתורתו ידועים לנו מספר חיבורים. הוא חיבר ספר תפילות, סליחות ובקשות, שירים ומספדות ועוד. חלק מחכמי תימן כמו מרי סעדיה עוזרי, מרי בית כנסת אלאוסטא השתמשו בו בעת התפילות לגשמים.

"יברך הזבח" - הלכות שחיטה וטרפיות שחיבר בצנעא בשנת תרס"א (1901).

בסיום דבריו כתב:

"כ"ד שפל כל השפלים עפר רגלי החכמים יחיא בן לא"א מוהר"ר חיים בן אמו"ז מוהר"ר יוסף שלום יוסף יהודה שלום קורח יצ"ו, המב"ה יסייענו עמ"ר אני וזו"ז עסכ"ה אכי"ר. יום ד' א' חשון ברי"ב לשטרי התרס"א לב"ע לפ"ג".

ספר זה מהחשובים שנכתבו בנושא שו"ב, בעיקר בזכות ההקדמה, בה הוא סוקר את חבורי תימן בנושא השחיטה מהמאה הי"ח ועד ימיו. הספר יצא לאור בספרו של הרב פנחס קורח.

ספרו השלישי הוא @44ליקוטים וחידושים לתורה@55, שני כרכים אשר חיבר במצרים לאחר שנת תרס"ג (1903). הספר בנוי מגמטריות ונוטריקונים. חלקו הראשון הובא לארץ וחלקו השני נותר בזמנו במצרים.

הוא העתיק מספר חיבורים: הוא העתיק דיואן (כת"י ירושלים) ותורה בשנת תרמ"ו (1886) (כת"י קוק), בכה"י רנ"ה דפים, עם תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג ומחברת התיגאן.

בקולופון כתוב:

"נשלמה כתיבת זו התורה... ביום רביעי... בחודש אלול בקצ"ז לשטרי (תקמ"ו - 1886) הכותב... יחיא בן א"א מ"ו עט"ר חיים בן כמוהר"ר מו"ז יוסף בן מו' שלום יוסף יודא קרח יצ"ו".

נפטר במצרים בי"ג בשבט שנת בר"מ לשטרות (תרפ"ט - 1929). בבי': הרב פנחס קורח, ענף עץ אבות, ע' קי"א-רע"ו, תתקכ"ב-ג'; הרב פנחס קורח בתוך: ר"ש גמליאל, חכמי היהודים, ע' ק"ע-קע"ב; אגרת בוכים; י"ל נחום, מכמנים, ע' קמ"ד, קנ"ט; י"ל נחום, צוהר, ע' פ"ד-פ"ז; טובי, מכתביהם, ע' 186; רצהבי, תורתן, ע' ר"ה-ר"ט; כהן, גדולי ישראל, ע' 267; כת"י ירושלים - דיואן 5457°8; כת"י מוסד הרב קוק 756-26522.