ר' יחיא בן שלום קארה חתום על שטר מכירת בית ליחיא בן סאלם כריף בצנעא בשנת תרל"ה (1875). הוא חתום לאחר מרי יוסף בן דוד מנזלי הדיין.
עפ"י שמו מקומו וזמנו, נראה, כי הוא אחיו של הרב הראשי מרי יוסף בן שלום קארה, ודודו של מרי שלמה בן מרי יוסף קארה. מרי יוסף נפטר בשנת תרמ"ט (1849), ונראה, כי הוא אחיו הצעיר יותר, ונפטר לקראת סוף המאה הי"ט. נראה, כי היה ממנהיגי הקהילה היהודית ונכבדיה בצנעא.
מרי שלום קארה נולד בצנעא באמצע המאה הי"ח. הוא ידוע מתוך דברי בנו מרי יוסף הרב הראשי. ראה באנציקלופדיה ע' 552.
לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי את שמו גם בכתב יד נוסף. בכתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף מנזלי, ובסופו עמוד שכותרתו @44צורת אלפסק@55, בו מביא בנו מרי יוסף קארה עשרות עדויות של חכמי צנעא, המתירים בהמה שנמצא מחט תחובה בבית הכוסות.
מרי שלום קארה מוזכר עם קבוצת...
מרי שלום קארה נולד, להערכתי, בצנעא לא יאוחר משנת תק"ט (1749), בהסתמך על העובדה, כי בנו מרי יוסף הרב הראשי נולד בשנת תקכ"ט (1769).
הוא היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא היה מחכמי כניס אלאוסטא - מרכז השאמי בצנעא.
שמו ידוע מתוך הפולמוס הגדול שהיה בצנעא במאה הי"ח-י"ט בנושא ברכת המוציא בסעודות גדולות. מרי אהרן הכהן עראקי, אשר תמך בשיטת השו"ע - המנהג החדש המנוגד לשיטת...
ר' שלמה בן מאיר קארה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא בסוף המאה הי"ט.
הוא חתום על אגרת סיוע, אשר שלחו יהודי צנעא בשנת תרנ"ח (1898), לגביר מעדן ר' בנין מנחם משה, עקב הבצורת הקשה שנמשכה שבע שנים בצנעא, והמצב הכלכלי שהחריף מאוד. הוא היה ממנהיגי הקהילה בצנעא, אך לא נראה כי נשא בתפקיד רשמי.
חתומים על האגרת חכמי העיר ומנהיגיה: מרי יחיא כסאר, מרי שלום שמן, מרי חיים בן יחיא עראקי, מרי...
מרי שלמה בן מרי יוסף קארה נולד בצנעא בשנת תקס"ד (1804). אביו מרי יוסף - הרב הראשי במחצית הראשונה של המאה הי"ט. שני אחיו הם מרי יוסף ומרי אברהם (ע"ע).
מצבו הכלכלי היה טוב, והיו לו שדות וכרמים בעיר אלקאבל לא הרחק מצנעא, לשם ברח בעת הצרות בצנעא.
היה תלמיד חכמים, ולאחר פטירת אביו בשנת תר"ט (1849) נבחר לרב ראשי וראב"ד. תחילה סירב, אך בהמשך לאחר הפצרות קיבל עליו את הבחירה. שימש...
מרי אברהם בן יחיא קארטה היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתו- כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט.
הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט...
מרי יוסף קארטה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שני י"ד באייר בפ"ה - תקל"ד - 1774 נכתב בפנקס, כי אהרון בן מרי יוסף קארטה גירש את אשתו לולוה בת אברהם עמראני. היה להם ילד שעבר לחזקת האם.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש הרון בן מ' יוסף אלקארטה את אשתו לולוה בת אברהם אלעמראני, וקיבלה בגדיה ומצע וכיסוי. ומחלו זה לזאת על מה שנשאר, אם נשאר, אצל...
מרי יחיא קארטה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך ששה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא, העוסקים בבניו: אברהם, שלמה ושלום בשנים תקכ"ה - תקל"ו (1765 - 1776). ארבעה מהאיזכורים קשורים בבנו אברהם.
ראשית, ביום רביעי כ"ו במרחשון בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי אברהם בן מרי יחיא קארטה מתחייב לשלם חצי קרוש ליוסף כהן.
שנית, ביום רביעי ד' באלול בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב...
ר' יחיא בן משה בן שלום בין יחיא קארטה העתיק חמשה כתבי יד לפחות בצנעא באמצע המאה הי"ח.
הוא התפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים. בעבר פרסמתי כתב יד בו העתיק שני חיבורים, וכעת אני מפרסם שלושה כתבי יד נוספים שהעתיק. כה"י אשר העתיק הם מהשנים תק"א (1741) - תקי"ח (1758). אולי הוא נכדו של ר' שלום בן זכריה (יחיא) קארטה (ע"ע הבא).
כתב היד הראשון (כת"י ירושלים) הוא שו"ע טור יו"ד שנעתק בשנת תק"א (...
ר' שלום בן זכריה קארטה העתיק ספר הלכות שחיטה בט"ו באייר שנת תנ"ו (1696), בישוב בית עד'אקה שבמרכז תימן.
הוא היה מלמד תינוקות, ועפ"י דבריו בקולופון מצבו הכלכלי היה קשה.
יתכן, והוא סבו של הסופר הפורה ר' יחיא בן משה בן שלום בן יחיא קארטה, אשר העתיק בצנעא חמשה כתבי יד באמצע המאה הי"ח. השמות יחיא וזכריה הם שמות נרדפים, וקיימת התאמה בזמן, פער של כחמישים שנה בין הסבא לנכד, והתאמה במקום...