ר' יעקב בן אברהם צנעאני העתיק תיקון לליל שבועות והושענות לסוכות בשנת תקנ"ד (1794). לא ידוע מקומו. עפ"י שם משפחתו מוצאו מצנעא, ואחד מאבותיו או הוא עבר לגור בישוב אחר.
בכה"י המקורי שבעים דפים: תיקון שבועות בדפים 1- 32, הושענות לסוכות ופזמונים לשמחת תורה בדפים 33-70, וכן הגדה של פסח בכתיבה שונה מאוחרת יותר, כנראה, בדפים 71-94.
כה"י נעתק במימון ר' מנצור בן עוץ' גראמה. בפזמונים...
מרי שלום בן אברהם הלוי צנעאני היה מרי ומנהיג של קהילת יהודי סוואדיה שבמחוז רדאע, במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ט. לא ידוע לי, האם הוא בנו של המשורר מרי אברהם בן צדוק צנעאני או של מרי אברהם צנעאני, מרי של העיר ביחאן ממזרח לרדאע.
בישוב סוואדיה היו רשומים חמישים משלמי מס סמוך לעלייה, כפי שמפורט בספר של ראב"ד העיר רדאע מרי יחיא עומיסי. מתוקף תפקידו היה אחראי גם...
מרי שלום יוסף צנעאני נולד בצנעא באמצע המאה הי"ט. הוא הגיע לעיר ביחאן לצורך פרנסה, כנראה, בתחילת המאה העשרים. באותה תקופה נפטר מרי סעדיא קשא, רב העיר, ולא היה מי שיחליפו. בנו ר' יחיא היה מלמד תורה לילדים וסייע בהנהגת הציבור, אך לא היה מוסמך לשחיטה ולהוראה. מרי שלום צנעאני שהיה שוחט מוסמך, היה האיש הנכון בזמן הנכון, והוא החל להיות השוחט, סייע בהנהגת הקהילה ולר' יחיא קשא, ושימש מנהיג הקהילה לאחר...
ר' שלמה בן יצחק בן משה הלוי צנעאני חי בקרית צפא שבמחוז סר ממערב לצנעא, במאה הי"ח. מצאתי שלושה כתבי יד של מדרש חמדת ימים, אשר העתיק בשנים תקל"ז-תקל"ט (1777-1779), בישובים קרית אלרבה ותיבושעה. עפ"י דבריו בקולופונים של כתבי היד, מצבו הכלכלי היה קשה ביותר, נאלץ לנדוד ממקום למקום וכדי לכסות את חובותיו נאלץ להעתיק ספרים.
כה"י הראשון הוא מדרש חמדת ימים לר"ש שבזי חומשים ויקרא-דברים. סיים...
ר' דוד בן זכריה צעדי העתיק את התורה חומשים בראשית ושמות בשנת ת"ר (1840) עפ"י הערכה. לא ידוע מקומו.
בכה"י קכ"ד דפים, הכוללים את פסוקי המקרא, תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג ופירוש רש"י. בסוף כה"י שטר שהוצמד לכה"י, והוא שטר הלוואה שבין יוסף בן סעיד מצ'מוני הלוה, לבין חנניה בן יוסף כהן המלוה. חתום יחיא בן יחיא בן ישראל.
בקולופון בסוף כה"י בכתיבה שונה, כתוב:
"נשלמה זאת הפרשה בשנת...
מרי יהודה בן שלמה צעדי נולד בשנת תכ"ה - 1665. משפחתו היתה עשירה, ובסידור שנכתב עבורו בשנת ת"מ - 1680 כינהו הסופר ר' פנחס בן גד הכהן "גביר", ואף תיאר את גלות מוז"ע. היה מגדולי חכמי תימן במחצית הראשונה של המאה הי"ח. ידוע על חמשה בנים: הדיין מרי יחיא, יוסף, שלום, אהרון ואברהם. ראה אנציקלופדיה ע' 529 - 530.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע אלי פרטים נוספים משני מקורות: כתב יד פרטי והמסוודה -...
מרי יהודה בן שלמה צעדי נולד בצנעא בשנת תכ"ה (1665). לא ידועים פרטים ביוגרפיים עליו, מלבד העובדה, כי מוצא משפחתו מהעיר צעדה שבצפון הרחוק של תימן. אחיו הוא מרי סעדיה מחכמי העיר (ע"ע). לא ידוע מי היו רבותיו, כנראה, מחכמי העיר צנעא.
ידוע לי, כי משפחתו הייתה עשירה, והסופר ר' פנחס בן גד הכהן העתיק לו סידור בשנת ת"מ (1680) מיד לאחר גלות מוז"ע, ושם הוא כותב:
"נכתב לתשוקת הגביר הנעלה...
מרי יחיא בן מרי יהודה צעדי נולד בשנת תצ"ג - 1733. משנת תקמ"ה - 1785 שמש דיין, והוא חתום על פסקי דין רבים. ראה באנציקלופדיה ע' 531 - 532.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיעו לידי פרטים נוספים משני מקורות.
המקור הראשון הוא כתב יד של ספר מקור חיים, אשר העתיק הדיין מרי יוסף מנזלי בחיי המחבר, ובסוף הספר נמצא עמוד בהעתקת הרב הראשי מרי יוסף קארה, אשר כותרתו @44צורת אלפסק@55. בעמוד זה מובאים...
מרי יחיא בן מרי יהודה צעדי נולד בצנעא בשנת תצ"ג (1733). הוא בנו של מרי יהודה, מגדולי חכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. מתעודת בי"ד העוסקת בעזבונו ידוע, כי נולדו לו שלושה ילדים: יחיא, צאלח וחנה.
הוא נבחר לדיין שלישי בשנת תקמ"ה (1785) לאחר פטירת הדיין מרי שלום הכהן. יחד עמו צורף לבי"ד מרי יחיא משרקי כדיין רביעי, ומשנת תקנ"ה (1795) לאחר פטירת הדיין מרי שלמה בן ישועה גמליאל היה הרכב...
ר' יחיא צעדי היה מנהיג הקהילה היהודית בישוב אלג'יל אלגוף בצפון מזרח לצנעא, במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא ידוע מספרו של ר' יחיא חבשוש - מסעות חבשוש, שכתב בשנת תרנ"ד (1894), כי מרי יחיא אלצעדי היה פרנס הישוב, וקיבל בשמחה את אורחיו. כנראה, שהוא זה אשר העתיק בשנת תרנ"ז (1897) את ספר הליקוטים שנותר ממנו רק ארבעה דפים מספר החסידים, וי"ח דפים של מעשיות. הספר נכתב לבנו שלום.
בקולופון...