מרי יוסף בן סעדיה הפרצי-צפירה היה מחכמי מרכז תימן בסוף המאה הי"ט. נולד, להערכתי, בעיר תנעם שבמרכז תימן באמצע המאה הי"ט. בשנת תרמ"ב (1882) העתיק את הספר "אוצרות זהב" בעיר תנעם. הספר הוא קובץ, ובו תיקון ליל פסח, סדר ספירת העומר, אזהרות לשבועות, תיקון סליחות, הושענות ושמחת תורה, "תיקון תפילה" מלוקט מכוונות האר"י, לוחות עיבור שנים ועוד, כולל פירוש עץ חיים למהרי"ץ. בשער הספר כתוב: "נעתק פה תנעם......
חכמי תימן
קיים ספק, האם היו שני חכמים בתימן במאה הי"ט בשם סעדיה בן יוסף צפירה או הפרצי, שהוא שינוי האותיות של השם צפירה.
ישנו כת"י ובו ליקוטים לתורה לחומשים ויקרא-דברים המיוסד על הקבלה, מדרשים וגמטריאות. את הספר כתב מרי סעדיה בן יוסף הפרצי.
השוואה בין ספר זה לספר כסף צרוף שחיבר מרי סעדיה צפירה מגלה, כי מדובר בשני חיבורים נפרדים. יתכן והיו שני חכמים עם שם זהה שחיבר חידושים וליקוטים לתורה...
ר' סעדיה בן דוד צפר היה שוחט וממנהיגי הקהילה היהודית בביחאן שבמזרח תימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא נולד במאה הי"ט-כ', והיה צורף במקצועו.
ידוע, כי נשלח לעיר אלביצ'א ללמוד שחיטה, ולאחר שהוסמך, חזר לעירו ביחאן כדי לשמש שוחט תחת פיקוח הרבנים ממשפחת מת'אנה - מנשה.
מרי עואץ-עודד בן שלמה צפר היה דיין בעיר רדאע באמצע המאה הי"ח. הוא פעל בשנים תק"ה-תקכ"ד (1745-1764). הוא ידוע מתשובות מהרי"ץ וממסמכים שפרסם יוסף טובי.
בתשובות מהרי"ץ חלק א' ס' ס"ה מפרט מהרי"ץ סדרת דיונים בין בי"ד צנעא לבין בי"ד רדאע, בעניין אישה מינקת מהישוב גחאף שהתגרשה, האם מותר לה להנשא תוך כ"ד חודש.
התשובה המקורית משנת בע"ה לשטרות (תקכ"ד - 1764), וחתמו עליה: ראב"ד מרי פנחס...
מרי שלמה צפר היה דיין בעיר רדאע באמצע המאה הי"ח.
הוא ידוע מתוך תשובת מהרי"ץ העוסקת באישה מינקת מהישוב גחאף שהתגרשה ורצתה להתחתן תוך כ"ד חודש. על התשובה המקורית משנת בע"ה לשטרות (תקכ"ד - 1764) חתומים מרי פנחס בן שלמה עראקי, מרי יחיא בן משה קרואני ומהרי"ץ, ובהמשך מרי יחיא בן נשיא הקהילה ר' שלום עראקי.
מרי שלמה צפר שימש בדיינות עם מרי עואץ צפר, אשר היה הדמות המרכזית בסיפור זה. בי"...
ר' סעדיה בן סעדיה צפרי היה סופר, משורר וחזן במחוז חוגריה שבדרום תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים.
מרי דוד קאהרי היה דיין בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח.
לא ידוע מתי נולד ומתי בדיוק שימש בדיינות. הוא מופיע ברשימת הדיינים שפרסם מרי עמרם קורח, שלא ידוע הרכב בתי הדין בהם שימשו, וזמן פעולתם. להערכתי, שימשו לקראת אמצע המאה הי"ח והיו במינוי זמני. הדיינים הם: מרי סעיד קהא, מרי אברהם טהירי, מרי סעיד נחום, מרי דוד קאהרי ומרי סעיד תנעמי.
מרי דוד בן מרי שלום קאהרי היה דיין בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. הוא מוזכר ברשימת הדיינים שלא ידוע עליהם כמעט כלום, מלבד היותם דיינים זמניים. הדיינים הנוספים הם: מרי סעיד קהא, מרי אברהם טהירי, מרי סעיד נחום ומרי סעיד תנעמי. ראה באנציקלופדיה ע' 539.
לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ושם מצאתי את שמו ארבע פעמים. שלוש פעמים הוא מוזכר בתור דיין...
מרי מעוצ'ה קאהרי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שלישי ז' במרחשון בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי סבולה בת מרי מעוצ'ה קאהרי ובנה יוסף כהן מכרו בית לנגיד קהילת יהודי צנעא ר' שלום בן אהרון עראקי בסכום של חמישים קרוש. בתמורה קיבלו את ביתו של מרי דוד חותר, הרב הראשי, אשר נפטר לאחר שנת תק"ז - 1747 (אנציקלופדיה ע' 150) וסכום כסף.
בפנקס בית...
מרי משה קאהרי היה מחכמי העיר צנעא ואולי בישוב תנעם ממזרח לצנעא, במאה הי"ח. שמו ידוע מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם כתוב, כי בנו מרי דוד קנה בית בישוב תנעם.
בפנקס בית הדין כתוב:
קנה מ"ו סעיד בן מ"ו אברהם אלשחב שגבה ממ"ו דאוד בן מ"ו סאלם אלקאהרי חמשה קרוש וחצי, ומכר לו את החנות של אבני הרחיים שיש לו בעיר תנעם, מצפון לכניסה של הבית. וכן מכר לו את המחסן שליד החדר הצפוני עם...
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 258
- 259
- 260
- 261
- 262
- 263
- 264
- 265
- 266
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »