מרי אברהם בן דוד צברי התפרסם בצדיקותו. נולד בשרעב, כנראה, בסוף המאה הי"ט או אף בתחילת המאה העשרים.
עלה לארץ עוד לפני העלייה הגדולה, עם אשתו מרת סלמה בת חסן חדד. הוא התיישב במושבה רחובות והוא מן הותיקים במושבה. בניו עלו לארץ בעלייה הגדולה. היה ידידו של מרי יחיא סנואני.
מרי סעדיה חוזה תיאר בספרו את תהליך פטירתו ופטירת רעייתו, ששניהם היו צדיקים ועושי נסים וכיצד ידעו במדויק את זמן...
ר' אברהם בן משה צברי העתיק את משנה תורה לרמב"ם הלכות מאכלות אסורות בשנת תרס"א (1901), לא ידוע מקומו.
אין בידי פרטים נוספים, כיוון שכה"י בקנדה וסרט הצילום אינו בארץ. דברים אלו כתבתי בהסתמך על דברי מקטלג כה"י - יהודה רצהבי.
ר' זכריה בן סעדיה צברי העתיק את קונטרס השחיטה שערי קדושה למהרי"ץ, בישוב קרית חטמאת, וסיים ביום ראשון, י' באדר שני תקפ"ט (1829). התחלת הכתיבה הייתה ביום ראשון, ג' באדר ב'.
בכה"י שמונים דפים. התחלת ההקדמה חסרה. כה"י כולל פירוש קצר בעברית ובערבית. בסוף כה"י טעמים לפסוקי התנ"ך. כתב לשימוש אישי.
בקולופון כתוב:
"ותהי התחלת מלאכת... יום ראשון דהוא תלתא יומין לירח אדר שני......
מרי יוסף צברי היה מחכמי הישוב צבירה בתחילת המאה העשרים. העיירה צבירה נמצאת בנפת בני חארת, באזור רחבה מצפון מזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים משפחות בערך: בשירי, נחום, מנצור, עמר, מהלא, תאם, צ'וראני, טויל, רדאעי ועוד. חכם נוסף בתקופה זו: מרי שלום עראקי, ושניהם היו גבאי צדקה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים...
מרי יחיא צברי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא. ראשית, ביום חמישי כ' במרחשון בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי מרי שלום צברי נשבע ששלום בן מרי יחיא צברי חייב לו סכום כסף.
בפנקס בית הדין כתוב:
נשבע מ"ו סאלם אלצברי שיש לו אצל סאלם בן מ"ו יחיא אלצברי הששים אשר חפש ממנו, וכי הוא לא קיבל עליו (להשאיר אצלו את הכסף) אלא למשך ארבעה...
מרי יחיא בן שלמה צברי היה מחכמי תימן במאה הי"ט- כ', לא ידוע מקומו. נולד בשנת תרכ"ח (1868).
הוא ידוע משני חיבורים שכתב:
@44אבן שלמה@55 - ליקוטים לתורה. שם הספר על שם אביו ר' שלמה, ומיוסד על הכתוב "אבן שלמה מסע נבנה" (מלכים א', ו, ז).
הספר השני הוא @44מאור עינים@55 - קובץ העוסק בפירושים לתהילים, פירושים להלכות שחיטה, דיני נישואין, אוסף משלים ושירים. את זכרונותיו פרסם...
מרי יחיא יצחק צברי נולד בישוב צביר שבמחוז רדאע בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. עבר לגור בעיר רדאע, שם עסק בלימוד תורה לתינוקות של בית רבן והחליף את מרי יהודה ערקובי.
מרי יצחק צברי כתב ספר בקבלה בסוף המאה הי"ט, לא ידוע מקומו. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט.
ספרו @44מאורי אורים@55 או @44מאורי אור@55 עוסק בשמונה שערים לאר"י: עץ חיים לר"ח ויטאל ופרדס רימונים לר"מ קורדובירו. החיבור מחולק לשבעה שערים כולל טעמים לתורה עפ"י הקבלה. בכה"י של החיבור קפ"ו דפים. ידועים שני כת"י של החיבור, האחד בידי אחד מצאצאיו שלום צברי מחולון והשני בביה"ס הלאומי בירושלים. בהקדמה...
מרי יצחק בן יחיא ישראל צברי כתב ליקוטים לתורה במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, ואולי הוא מרי יצחק צברי (ע"ע קודם).
בכה"י קצ"ה דפים, הליקוטים בעיקר ממדרש ראובני. נכתב במימון אבי הילד סאלם בן סעיד אלנגאר. בפתיחה "אתחיל לכתוב טעמי תורה מכל אשר מצאתי (חתימה מסולסלת)".
בקולופון דף 188 כתוב:
"אברך את אדוני אשר יעצנו ובמלאכת שמים עזרני לחפש וללקוט סייעני, מכל...
מרי מעוצ'ה צברי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וסמוך לחודש תשרי ב"פ - תק"ל - 1769 נכתב בפנקס, כי שלמה בן מרי מעוצ'ה צברי גירש את אשתו נצ'רה בת ישועה רחבי.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש סלימאן בן מ"ו מעוצ'ה אלצברי את אשתו נצ'רה בת ישועה אלרחבי, וסוכמו לה זכויותיה החוקיות לרבות תביעותיה בסך תשעה עשר קרוש. שולמו לה שבעה קרוש... ושעבד לה בסך...