ר' פלוני בן יוסף צובירי העתיק הגדה של פסח במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע לי שמו הפרטי, זמנו המדויק ומקומו. בכה"י י"א דפים, בראשו דיני ערב פסח.
בסוף ההגדה בקולופון כתוב:
"הצעיר ר...ל בן... יוסף צבירי".
יתכן והוא הבעלים ולא המעתיק.
ר' פלוני בן יוסף צובירי העתיק הגדה של פסח במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע לי שמו הפרטי, זמנו המדויק ומקומו. בכה"י י"א דפים, בראשו דיני ערב פסח.
בסוף ההגדה בקולופון כתוב:
"הצעיר ר...ל בן... יוסף צבירי".
יתכן והוא הבעלים ולא המעתיק.
מרי שלום בן נתן צובירי נולד באמצע המאה הי"ט במחוז שרעב. הוא היה מחכמי שרעב בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים.
הוא התפרסם באמצעות ספרו @44"כנפי יונה"@55, שהוא קובץ ליקוטים שונים כולל ליקוטים לתורה. החיבור עדיין בכתובים.
מרי שלמה צובירי היה מחכמי צנעא במאה הי"ט. הוא מוזכר כרבו של מרי סעדיה בן יוסף עוזירי, אשר נולד בצנעא בשנת תרכ"ט (1869).
לפי זה אני מעריך, כי מרי שלמה צובירי לימדו תורה בשנים תרל"ט-תרמ"ט (1879-1889), וכי הוא נולד במחצית הראשונה של המאה הי"ט בצנעא כנראה, ונפטר בסוף המאה הי"ט.
ר' שלמה בן שלום צובירי נולד בעיר רדאע בשנת תרס"ט (1909). למד תורה אצל מרי יחיא בסיס. בשנת תר"צ (1930) נשא אשה, ולאחר שנולד לו בן רצה לעלות לא"י. בחודש טבת תרצ"ד (1933) הגיע לאזור העיר חולון. היה מראשוני המתיישבים בשכונת מולדת, וסביבו נקבצו משפחות נוספות. הקים בית כנסת עם מקוה טהרה וארגן שיעורי תורה, קודם שדאג למשפחתו, בעוד בני ביתו גרים בצריף דל.
שימש מוכתר שכונת מולדת, וייצג את השכונה...
ר' סעדיה בן מעודד אלציח העתיק שני חיבורים בשנת תקצ"ג (1837). לא ידוע מקומו.
כה"י הראשון הוא קובץ בהלכות שחיטה והשני הוא תורה שהמעתיק הוא סעדיה בן מעודד, כנראה, ממשפחת אלציחי.
כה"י הראשון (כת"י בהמ"ל) קובץ בהלכות שחיטה. בכה"י קפ"ב דפים, ובהם הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש שלו, זבחי שלמים לרבי יהודה, דיואן, וכן החיבור "שערי רחמים ונחל בשור שליקט... סאלם אלבשארי... ומעט ליקוטים מספר...
ר' סעדיה בן מעודד בן סעדיה אלציח העתיק את ספריו של רבי מנחם דילונזאני בשנת ת"ו (1646). לא ידוע מקומו. את הזמן לא זיהיתי בודאות. מסתבר, כי מוצא משפחתו מהעיר אלציח שבמרכז תימן, וכשעבר לגור בישוב אחר כונה אלציחי על שם עירו.
בעיר חיו היהודים עד גלות מוז"ע בשנת תל"ט (1679), ולאחר הגלות חזרו היהודים לצנעא ולישובים אחרים, והעיר אלציח ובית הכנסת נשארו חריבים עד העלייה הגדולה לארץ.
בכה"...
מרי יעקב בן מנחם צירפי היה חכם בעיר עדן במאה הי"ט-כ'. הוא ידוע לי מתוך ספרו של מרי אברהם בן משה ערוסי - קורא הדורות, בו הוא מתאר ומתעד את העיר עדן וחכמיה, ושם הוא כותב:
"אשריך החכם השלם המקובל נקי כפים ובר לבב מהר"ר יעקב בן הנו"ן מוהר"ר מנחם אלצירפי הי"ו, אשר אתה שומע עצתו ושותה בצמא את דבריו ותעמוד לפניו ותשרתיהו ולמד מדרכיו הטובים ותעשה כל אשר הוא עושה...".
עפ"י הקשר הדברים...
מרי אברהם בן צדוק הלוי צנעאני, המכונה אבצ"ן, נולד באמצע המאה הי"ט. חי בכפר אלעאיאשה שבמחוז רדאע. מוצא משפחתו מצנעא ממשפחת אלשיך. הוא היה תלמיד חכמים ומשורר.
לא מוזכר כי הוא שימש רב העיר ביחאן, ולכן יתכן, ומדובר בשני אישים עם שם זהה מרי אברהם צנעאני ומרי אברהם בן צדוק צנעאני, אשר חיו באותה תקופה ובאותו מחוז רדאע (ע"ע קודם).
בנו, ר' יחיא, כתב ספר הלילות. ע"ע הבא.
היו לו...
מרי אברהם הלוי צנעאני נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ט. הוא חי בעיר רדמאן, מרחק הליכה של יומיים מהעיר ביחאן, הנמצאת ממזרח לעיר המחוז רדאע. ואולי הוא מרי אברהם בן צדוק צנעאני המשורר (ע"ע הבא).
לאחר פטירת מרי שלום יוסף צנעאני רב העיר, נשארה הקהילה בלי שוחט ובלי מנהיג רוחני. בני העיר התארגנו, אספו כסף והביאו את מרי אברהם כדי שישמש שוחט. תחילה עסק בשחיטה, ובהמשך הפך להיות רב הקהילה בכל התחומים...
ר' יחיא בן מרי אברהם -אבצ"ן צנעאני חיבר ספר הלילות, הנאמרות לאחר השירה ודברי תורה בשמחות. להערכתי, נולד במחוז רדאע לקראת סוף המאה הי"ט, בהסתמך על ההערכה, כי אביו נולד באמצע המאה הי"ט. הספר נכתב במימון ר' צאלח אקצ'ע.
בקולופון כתוב:
"והללויה אשרי כל נקי וטהור מעבירה, ואשר המקביל את פני אלהיו בכל יום בקדושה ובטהרה, ליראה את השם הנכבד והנורא, והללויה. ונכתבה לתשוקת ה"ה הדומה לעץ...