חכמי תימן

מרי סעדיה צברי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ולפני חג החנוכה בפ"ו - תקל"ה - 1775 נכתב בפנקס, כי יצחק בן דוד צברי גירש את אשתו זהרה בת מרי סעיד צברי.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש יצחק בן דוד אלצברי את אשתו זהרה בת מ' סעיד אלצברי וגבתה זכויותיה בגדים ותכשיטי כסף ותבואה, ונשאר לה שני קרוש ורבע ושמינית. קרוש ורבע ושמינית עד חנוכה וקרוש לסוף...

מרי שלום צברי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי משני מקורות: כתב יד פרטי העוסק בהלכות שחיטה ופנקס בית דין צנעא.

כתב היד הפרטי הוא מאמצע המאה הי"ט ובו העתיק הדיין מרי יוסף מנזלי את הספר מקור חיים, ובסופו דף שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה ובו עדויות של עשרות מחכמי צנעא, המתיר בהמה שנמצא מחט תחובה בבית הכוסות. שמו של מרי שלום צברי מוזכר בן המתירים בסמוך לדיינים מרי יחיא צעדי ומרי יחיא...

בכת"י מן המאה הי"ז נמצא שיר לר' שלמה צברי, ממנו ניתן להסיק, כי חי בעיר ירים שבמרכז תימן.

תוכן השיר "על מימון דננא שירתי דבר נא דברים", ולפי המתרגם והמהדיר מרי אהרן חמדי ז"ל, הכוונה לרב מימון אבי הרמב"ם. לא ידוע זמנו, ואולי חי במאה הי"ב.

בכה"י קל"ג דפים ובו כמאה שירים. בשיר מס' כ"ח כתוב: "תאליף אלמעלם סלימאן אלצברי (חיבור המלומד שלמה צברי)". השיר כתוב "מהררי כתבי סעי יונה מקרית...

מרי שלמה צברי היה חכם, וכנראה, רב קהילה בישוב חלי בתחילת המאה העשרים. הכפר חלי נמצא באזור מחוית ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: חאזי, גראדי, הזמי, עזירי, כ'רבי, ערוסי, רחבי, עיינה, קוזי, קרואני, נגאר, ברעי ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים...