מרי יחיא עוזרי נולד בעיר ד'מאר בתחילת המאה העשרים כנראה. למד תורה אצל חכמי העיר. עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב ברמת עמידר שבר"ג. שימש רב בית הכנסת נוה שלום כהן - אלאוסטא, עפ"י מנהגי השאמי שבצנעא. צנוע, ענו וירא שמים.
נפטר בר"ג סביב שנת תשנ"ה - 1995.
מרי יחיא בן סעדיה עוזרי נולד, כנראה, בתחילת המאה הי"ט. הוא חי בערים צ'ראב ובצנעא.
נראה, כי היה רב מובהק ומפורסם באיזורו, ובתחילת הפירוש לאשמורות הוא מכונה "ראש הקהילות ".
באחת השאלות הוא כותב: "דע שנשאלתי כזאת השאלה במדינת צנעא בבית המשתה". הוא ידוע מתוך מספר ספרים שחיבר באמצע המאה הי"ט. ספריו קשורים מאוד לספרי מהרי"ץ. יתכן והוא בנו של ר' סעדיה בן יחיא עוזרי (ע"ע).
הוא...
מרי יעיש בן משה עוזרי העתיק את ספר ההפטריות וכתב פירוש במאה הי"ח-י"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו.
בכה"י קי"ד דפים, ובו ניקוד וטעמים ותרגום ארמי בשולי הדפים, הפטרת מסעי ושבת הגדול (דפים 104א' - 107ב'). התרגום משולב לאחר כל פסוק. בהפטריות ישנו גם פירוש, חידושים ולקוטים מתוך התלמוד, מדרשים, זוהר, רש"י וכדומה. חלק מהפירוש או כולו נכתבו ע"י מרי יעיש עוזרי. נכתב במימון ר' יוסף בן...
מרי ישראל בן שלום עוזרי נולד בשנת תרס"א (1901) בעיר בית עד'אקה, מצפון מערב לצנעא. סבו מרי שלום עוזרי היגר מצנעא לבית עד'אקה, ויתכן כי הוא מרי שלום עוזרי המוזכר בספר חפץ דוד למרי דוד ג'מאל- גמליאל. אביו ר' שלום היה מעשירי העיר ומפרנסיה.
למד תורה אצל סבו אבי-אמו, מרי דוד מזעקי, שהיה ראב"ד והרב הראשי של העיר. היה כשרוני ביותר וחריף עוד בצעירותו. ניחן בזכרון מדהים ונחשב לגאון. המשיך את...
מרי משה בן יוסף עוזרי כתב מדרש לתורה, לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. כה"י מן המאה הט"ז עפ"י הערכה, וכנראה שחי בתקופה זו, ואולי אף קודם לכן.
בכה"י קצ"ד דפים, ובהם מדרש במתכונת מדרש הגדול, בראש כל פרשה פתיחה פיוטת מוחרזת. בשולי הגליונות פירושים קצרים בעברית ובערבית. ידועים שני כתבי יד מחיבור זה.
מרי סעדיה עוזרי - עזירי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום חמישי כ' באב בפ"ט - תקל"ח - 1778 נכתב בפנקס, כי שלום בנו היה שליח בית דין למסירת גט שכתב משה בן מרי יהודה מוושר, לאשתו מלאח בת שלום מוושר.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש מוסא בן מ"ו יודא אלמוושר את אשתו מלאח בת סאלם אלמוושר בגט שליחות. והשליח סאלם בן מ"ו סעיד אלעזירי. יום ה' כ' אב...
ר' סעדיה עוזרי היה ראש הקהילה היהודית בישוב ת'לא, מצפון מערב לצנעא. לא ידוע זמנו ומקומו, ולהערכתי, חי במאה הי"ט - כ'.
מרי סעדיה בן יוסף עוזרי נולד בצנעא בשנת תרכ"ט (1869) למשפחה אצילה ומיוחסת בצנעא. למד תורה אצל מרי יוסף ובנו מרי חיים קורח בבית הכנסת שרעבי בצנעא, ובהמשך בבית מדרשו של גיסו (בעל אחותו) מרי שלום חבשוש, מחבר שושנת המלך וקרבן העדה, בבית הכנסת כוחלאני בצנעא. בלילות למד תורה בבית המדרש של מרי שלמה צובירי. למד שירת קודש אצל מרי אהרן הכהן.
נשא לאשה את בתו של הדיין מרי דוד מנזלי, אך אשתו וכל...
ר' סעדיה בן יחיא עוזרי העתיק דיואן בישוב סוק צ'ראב שבמרכז תימן בשנת תקפ"ה (1825). יתכן והוא אביו של מרי יחיא בן סעדיה עוזרי (ע"ע). בכה"י קנ"ו דפים, ובהם שירים רבים בעברית ובערבית, ובסופו ברכות טעמים ודינים אשר נכתבו ע"י שני מעתיקים שונים. בראש כה"י הקדמה מר' "יהודה בן ליוסף גזפאן" משנת @44קול@55 ברמה נשמע לשטרי (תקפ"ה - 1825).
בקולופון כתוב:
"נשלם זה החפץ... יום ה'... ששה...
ר' עודד בן יוסף עוזרי העתיק במאה הי"ח בישוב אלגדס שבדרום תימן, שני חיבורים: קובץ ספרי שחיטה בשנת תקכ"ט (1769), וסידור בשנת תקל"ז (1777). התפרנס מהעתקת ספרים. נכדו הוא ר' זכריה בן משולם עוזרי, כנראה (ע"ע), המכנהו "בר' כבוד מ"ו עודד בר יוסף בר סעדיה בר משה המכונה עוזרי".
כה"י הראשון הוא קובץ בשחיטה, ובו ספרו של ר' משה וינטורה ימין משה, הספר זכרון לבני ישראל לר' אברהם ברוך מזרחי, הספר...