עוזרי, סעדיה בן יוסף

מרי סעדיה בן יוסף עוזרי נולד בצנעא בשנת תרכ"ט (1869) למשפחה אצילה ומיוחסת בצנעא. למד תורה אצל מרי יוסף ובנו מרי חיים קורח בבית הכנסת שרעבי בצנעא, ובהמשך בבית מדרשו של גיסו (בעל אחותו) מרי שלום חבשוש, מחבר שושנת המלך וקרבן העדה, בבית הכנסת כוחלאני בצנעא. בלילות למד תורה בבית המדרש של מרי שלמה צובירי. למד שירת קודש אצל מרי אהרן הכהן.

נשא לאשה את בתו של הדיין מרי דוד מנזלי, אך אשתו וכל בניו נפטרו. נשא אשה שנייה, מרת זהרה בת ר' משה צאלח ונולדו לו שני בנים ובת.

התפרנס ממכירת תבלינים, ומהכנת ומכירת מי ורדים, אך מצבו הכלכלי היה קשה. חכמתו וכשרונותיו התגלו במהרה, והוא החל לשמש עוזרו של מרי חיים קורח. ר' חיים בן יחיא עראקי מינהו להיות המרי של בית הכנסת אלאוסטא בצנעא, מרכז השאמי בצנעא.

ניהל את הציבור הגדול ביושר, בחכמה ובאמונה, הן בתחום הרוחני והן בתחום הגשמי. עסק בהרבצת תורה, בגמילות חסדים. שימעו הגיע גם מחוץ לצנעא, ורבים פנו אליו בשאלות. נחשב לאחד מגדולי חכמי תימן בדור העלייה.

כדרכם של חכמי תימן ניהל את השירה בשמחות. עסק רבות בקבלה והעמיד תלמידים רבים, וביניהם את מרי יוסף צוברי, הרב הראשי ליהודי תימן בת"א והמרכז, וכן מרי מאיר צובירי זצ"ל, רבה של גדרה, מרי יחיא אלשיך זצ"ל, ר' עזרי נדאף ז"ל ועוד.

הוא אחד החתומים על הספר אמונת ה', הבא להגן על הקבלה, כנגד הספר מלחמות ה' למרי יחיא קאפח. יחד עמו חתמו גדולי חכמי צנעא מרי עמרם קורח, מרי יוסף שמן, מרי חיים חובארה, מרי יחיא נחום ועוד.

עלה לארץ בעלייה הגדולה ביום שלישי ט"ו במרחשון תש"י (1949) והתיישב בירושלים.

נפטר בירושלים ביום שבת ב' בתמוז תשי"ד (1954). במלאת שלושים לפטירתו יצא קונטרס לזכרו.