ר' יוסף בן סעדיה מצ'מוני נולד במרכז תימן בשנים תרכ"ה-תר"ל (1865-1870) בערך. בהיותו נער עלה עם שיירת העולים לירושלים בשנת תרמ"א (1881).
בזכרונותיו הוא כותב, כי "בשנת תרמ"א בחודש רחמים אלול נתפשטה השמועה בארץ תימן העליון (הצפונית) כי רשי"ל (רוטשילד) קנה קרקע גדולה בארץ ישראל... ומן הסביבה יצאה מעיר חאפ'ד נשיאה הנכבד הרב סעדיה בן הרב יוסף סעדיה מצמוני אשר מכר כל מטלטלי דניידי...".
...ר' יעקב בן סעדיה מצ'מוני העתיק את סידור מרי יצחק ונה בישוב דאר עמר בשנת תס"ב (1702).
בכת"י ש"ג דפים גדולים. בשולי הדפים ישנם פירושים, ונראה, כי הוא העתיק את אחת המהדורות האמצעיות של הסידור. בחלק מהדפים כותרות שונות, כמו: סוד הברכות, חידושין ועוד. נכתב במימון ר' סעדיה בן אברהם.
בקולופון כתוב:
"יזכה המתחיל והמשלים לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. ונכתב על שם החבר הטוב......
מרי סעדיה בן יוסף מצ'מוני היה דיין בעיר צנעא באמצע המאה הט"ז. הוא חתום על שטר פסק דין העוסק בנושא מזונות לאלמנה, מהתאריך יום שישי, י"ז בשבט שכ"ב (1562).
חתומים על פסק דין: מרי מעודד בן זכריה - ראב"ד, מרי דוד בן מעודד, שלדעתי, הוא ממשפחת דשאל, מעתיק התלמוד בצנעא, ומרי סעדיה מצ'מוני.
שימש, א"כ, דיין שלישי.
ר' סעדיה בן יוסף מצ'מוני היה נשיא וראש קהילת יהודי חאפד שבמרכז תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. נולד, כנראה, בישוב סמוך לאמצע המאה הי"ט.
הוא ידוע מתוך זכרונות בנו ר' יוסף בן סעדיה מצ'מוני אשר היה מוכתר כפר השילוח בירושלים, והיה בין העולים לירושלים בשנת תרמ"א (1881). הוא מזכיר, כי אביו מכר את כל מטלטליו לצורך העלייה, קבוצת העולים הייתה מצנעא, חאפד, מכפר צאף ועוד, ובראש הקהילה עמד מרי...
מרי דוד מצליח היה מחכמי צנעא במאה הי"ח.
בשנת תקנ"ג (1793) הגיע שליח צפת, ר' יוסף ממאן לבוכרה, וראה שהמצב הדתי לא תקין, לא היו ספרי קודש ולא סידורים. הוא סירב לאכול משחיטתם עד שלימדם לשחוט, והדריך אותם עשרות שנים. לצידו פעל מרי זכריה מצליח אשר הגיע מצנעא לבוכרה. בין שניהם הייתה תחרות על הנהגת הקהילה היהודית בבוכרה. הוא מוזכר בעניין מחלוקת על נוסח התפילה עם ר' יוסף ממאן.
מרי אהרן בן יעקב מצרפי נולד בישוב אכמת בני מנצור שבמחוז בעדאן בשנת תרכ"ח (1868). שמש רב הקהילה ואב"ד בישובו ובמחוז. העמיד תלמידים רבים.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט.
נפטר בכ"ו במרחשון תשל"א (1970).
ר' יחיא מקאלח היה מחכמי הישוב מקאלח, שליד העיר סדה בדרום תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים.
שמו מוזכר בויכוח שהיה לו עם חכמי העיר סדה על פרה ששחט והכשיר, ואילו חכמי העיר סדה - מרי יחיא מנצור, מרי יחיא אגברי ומרי נסים חדאד הטריפו את הפרה. הוא לא היה מרי הישוב, כיוון ששני מנהיגי הכפר היו ר' יחיא גרשי ומרי יוסף מרי.
חי דור אחד לפני העלייה הגדולה לארץ. על הכפר מקאלח ראה עוד בערך...
מרי יוסף בן יוסף מקטרון היה חכם בישוב שרפה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר שרפה נמצא בנפת בני חושיש, ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושלוש משפחות בערך: מקטרון, סעדוד, וחשאן, שעתאל, רצאבי, בוטא, ימני, ד'וכאן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא מקטרון ומרי שלום בן שלום סעדוד.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה...
מרי יחיא מקטרון היה חכם בישוב שרפה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר שרפה נמצא בנפת בני חושיש, ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושלוש משפחות בערך: מקטרון, סעדוד, וחשאן, שעתאל, רצאבי, בוטא, ימני, ד'וכאן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף בן יוסף מקטרון ומרי שלום בן שלום סעדוד. שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית...