מרי שלמה בן זכריה מפצ'ל חיבר ספר פילוסופי בשם @44נרג'ס אלקלוב - חבצלת הלבבות@55, העוסק בנושאי מחשבה באדם, בחכמה ובפילוסופיה מהתנ"ך. הועתק בשנת שנ"ו (1596). לא ידוע מקומו.
בכה"י נ"ב דפים. החיבור בנוי אגרות אגרות, אחת עוסקת בחינוך למידות, השניה מציאותו יתברך. הוא משבח את הרמב"ם ש"האיר בעיות והתיר ספיקות ופענח סודות".
מרי יחיא מפצ'לי ומרי יחיא שרארה היו שני המנהיגים של הקהילה היהודית בעיירה אלמדיד שבמחוז נהם במרכז תימן מצפון מזרח לצנעא, בתחילת המאה העשרים.
בעשרות שנים שלפני העלייה הגדולה לארץ הייתה הקהילה מן הגדולות בתימן, כמאה משפחות, ארבעה בתי כנסת ושלוש מקוואות.
הוא היה דרשן מעולה, ונהג לדרוש באריכות. הרבה לעסוק בתורת הסוד. נהג לעלות לצנעא מידי פעם, והתחבב על מרי יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי...
מרי יחיא מפצ'לי היה רב הקהילה היהודית בעיירה אלמדיד שבמחוז נהם, מצפון לצנעא, בתחילת המאה העשרים. הוא פעל יחד עם מרי יחיא שרארה. ראה באנציקלופדיה ע' 351.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם כתוב, כי הוא תרם שני ריאל. בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים ושלוש משפחות: זהרה, חדאד, מפצ'לי, שרארה, אסד, ד'יבאני,...
חי בעיר עדן כמו כל נגידי תימן בתקופה זו, בה פרח המסחר הבינלאומי להודו דרך עדן. הוא החליף בתפקיד את הנגיד חלפון בן מצ'מון בן יפת, אשר נפטר בעדן בחודש מרחשון ד'תתקצ"ג (1172), וא"כ, מסתבר, כי בשנה זו מונה להיות נגיד תימן.
המשורר הספרדי ר' יהודה אלחריזי הקדיש לו עותק מספרו התחכמוני, והדבר מראה על הקשרים האישיים שהיו ביניהם, ועל תרומת הנגיד לר' יהודה אלחריזי.
מתוך קטעי הגניזה ידוע,...
מרי מצ'מון בן שלום היה דיין בעיר עדן באמצע המאה הי"ב. הוא ידוע ממסמך מהגניזה אשר נשלח מעדן בחודש אדר א' ד'תתקי"ג (1153), ע"י אלמוני לר' הלל עטר בן נחמן החסיד בפוסטאט שבמצרים.
במסמך מהגניזה מתואר סיפור טביעתה של אניה בים ההודי, בה טבע גם חתנו של ר' הלל - הבה בן אבו סעד. בשולי האגרת כתוב:
"חסד במדינת עדן ישועה, והעזבון המלך תפס אותו כולו בית דין הקבוע מפי נשיאינו ראש גלויותינו...
ר' מצ'מון בן דוד מצ'מון העתיק את ספר קדושה לרמב"ם בקרית מדע בשנת תי"ג (1653).
בכה"י י"ג דפים, כולל שו"ת לצורך שינון הלכות שחיטה, מסודרות עפ"י הלכות הרמב"ם בערבית. שמו היה כנראה, מצ'מון, שם נפוץ בתימן וכינה את עצמו "אני הקל עבד האל קטן ישראל". המילה ישראל הוא חלק מביטוי הענוה. השם ישראל לא היה נפוץ בתימן.
בקולופון כתוב בדף 11א':
"שלים בסייעתא דשמיא בחד בשבא דהוא ארבעה...
מרי מנחם בן אברהם מצ'מון - מדמון היה רב ראשי ואב"ד למחוז קעטבה במחצית הראשונה של המאה העשרים. לא ידוע מתי נולד, ועפ"י הערכה, נולד בסוף המאה הי"ט.
הוא שמש רב העיר קעטבה וכל המחוז בשנים שלפני תרצ"ד - 1934, שכן בשנה זו עלה לארץ והתיישב בטירת שלום. שלוש שנים שהה בארץ, ועקב המחסור במנהיג רוחני במחוז קעטבה התבקש לחזור לתימן ולהנהיג את הקהילה, ובשנת תרצ"ז שב למחוז קעטבה להנהגה עד לפטירתו....
מרי משה מצ'מון נולד בישוב אלקארה מדרום לעיר צנעא בשנת תר"ס (1900) בערך. הוא שימש רב הקהילה היהודית בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הישוב היהודי שכן מחוץ לישוב המוסלמי, ובשנים שלפני העלייה לארץ מנתה הקהילה כחמש עשרה משפחות. הישוב שימש כמקום הבראה לגדולי חכמי צנעא. מרי יחיא אביץ', מרי שלום קורח ומרי שלום גמליאל ואחרים היו מגיעים כל שנה לישוב כדי לנוח. המצב בקהילה היה טוב. היהודים היו...
ר' שלום בן אברהם מדמון - סאלם איברהים מצ'מון, היה נשיא הקהילה היהודית בשייך עותמאן שבמחוז עדן. לא ידוע מתי נולד. הוא היה יבואן, עשיר ומנכבדי הקהילה. שייך עותמאן קרובה לעיר עדן, ושמשה תחנת מעבר חשובה ליהודי תימן, אשר רצו לעלות לארץ, ובדרכם לעדן שהו רבים בשייך עותמאן.
סייע רבות לעשרות אלפי העולים בעלייה הגדולה, סייע לשליח הראשון ד"ר ארמנדו החל משנת תש"ג - 1943 ואילך, וסייע בשנת תש"ז לד"ר...
ר' אברהם בן דוד בן יוסף בן דוד בן יפת אלמצ'מוני העתיק את ספר תהילים עם ילקוט מדרשים בישוב אלצלבי, וסיים ביום שני ר"ח תמוז שנת אתתק"ח לשטרות (שנ"ז - 1597).
העתיק את התהילים לשימוש אישי. הוא חיבר וליקט מדרשים לתהילים, משולב עברית וערבית כמקובל בתימן בתקופה זו.
בקולופון כתוב:
"שלים בסייעתא דשמיא יום שני דהוא ראש חודש תמוז שנת אתתק"ח שנין לשטרי (שנ"ז - 1597), במאתא אלצלבי,...