מצ'מון, דוד בן מצ'מון

ר' מצ'מון בן דוד מצ'מון העתיק את ספר קדושה לרמב"ם בקרית מדע בשנת תי"ג (1653).

בכה"י י"ג דפים, כולל שו"ת לצורך שינון הלכות שחיטה, מסודרות עפ"י הלכות הרמב"ם בערבית. שמו היה כנראה, מצ'מון, שם נפוץ בתימן וכינה את עצמו "אני הקל עבד האל קטן ישראל". המילה ישראל הוא חלק מביטוי הענוה. השם ישראל לא היה נפוץ בתימן.

בקולופון כתוב בדף 11א':

"שלים בסייעתא דשמיא בחד בשבא דהוא ארבעה יומין לירח מרחשון שנת אתתקס"ד לשטארי (תי"ג - 1652) במאתא קרית מדע דל עינא דמיא מג'ד מותבה, ישע יקרב ששון ערב, וכתב ידי אני הקל עבד האל קטן ישראל, מצ'מון בן דוד בר' מצ'מון יש"ל, הרחמן יקרב קץ גלויותינו במהרה, אנ"ס".