מצ'מון - שמריהו בן דוד

חי בעיר עדן כמו כל נגידי תימן בתקופה זו, בה פרח המסחר הבינלאומי להודו דרך עדן. הוא החליף בתפקיד את הנגיד חלפון בן מצ'מון בן יפת, אשר נפטר בעדן בחודש מרחשון ד'תתקצ"ג (1172), וא"כ, מסתבר, כי בשנה זו מונה להיות נגיד תימן.

המשורר הספרדי ר' יהודה אלחריזי הקדיש לו עותק מספרו התחכמוני, והדבר מראה על הקשרים האישיים שהיו ביניהם, ועל תרומת הנגיד לר' יהודה אלחריזי.

מתוך קטעי הגניזה ידוע, כי בימין בשנת ד'תתקנ"ח (1198) קם עריץ בתימן, משוגע למחצה, שכינה את עצמו חליף ורצה לאסלם את כל יהודי תימן. הוא הטיל קנס כספי על הסוחרים היהודים שהיו בעדן שלא היו ילידי תימן. יהודים שסירבו להתאסלם הוצאו להורג.

הנגיד ר' מצ'מון נהג בחוכמה, והבין ששלטונו לא יאריך ימים, ולכן למראית עין קיבל את דת האיסלאם, ואכן כך היה. במכתב מהגניזה משנת ד'תתקס"ב (1202), שנתיים לפני פטירת הרמב"ם, מודיע הנגיד, כי החליף נרצח וכי כל היהודים חזרו ליהדותם, והוא מזמין ממצרים את כל ספרי הרמב"ם בהלכה, ברפואה וספרים נוספים. הוא מזמין כתיבה איכותית על נייר ודיו איכותי.

הוא נגיד תימן האחרון, שאנו יודעים עליו, כי תפס עמדה בינלאומית בסחר היהודי. הוא שימש פקיד הסוחרים בעדן, שהוא התפקיד המרכזי, כמו רוב הנגידים בזמנו.

אחד מההעתקים של ספר התחכמוני הוא (כת"י אוקספורד 2517) מן המאה הט"ו, שם כתובה גם ההקדשה לנגיד "שמריהו ב"ר דוד זצ"ל". בסוף כה"י הקדשה לבעלים "גרשום הכהן יש"ל בר' סעדיה הכהן", בין השאר מאת המעתיק "שלמה בר' מעודד בר' שלמה בר' גד". שירים לכבוד סעדיה הכהן בן דוד, ר' יהודה בן סלימאן אלכאוי ועוד.

יש להעריך, כי נפטר בעדן לא יאוחר מסוף השליש הראשון של המאה הי"ג.