מרי משה אסנאפי היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ובשנת בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי מרי משה אסנאפי התחייב לשלם סכום של מאה חרף ליהודה דאר. שם משפחתו אסנאפי מלמד, כנראה, שמוצא משפחתו מהישוב אסנאף שבמחוז כ'ולאן, ממזרח לצנעא.
בפנקס בית הדין כתוב:
קנה מ'(רי) מוסי' אלאסנאפי לשלם מאה חרף ליודא אלדאר עשרים ושבעה חרף כל שבוע, מסדר דברים...
מרי הלל אסעד הוא החכם הקדום ביותר הידוע לנו, אשר חי באזור חבאן שבדרום מזרח תימן. עפ"י המסורת חי במאה הט"ז, וכל משפחה מיוצאי חבאן שואפת להתייחס אליו.
ר' יחיא בן שלמה-סלימאן אלאסראילי העתיק את הספר זיג בשנת רמ"ב (1481). לא ידוע מקומו.
יתכן ומעתיק הספר הוא מרי זכריה הרופא - הרז"ה. אין בידי פרטים נוספים.
נכתב ליצחק בן מעוד'ה בן מד'מון.
בקולופון, מתורגם לעברית כתוב:
"ונסתיימה כתיבת זיג זה ביום חמישי שהוא יום שמונה ועשרים לחודש טבת שנת אלף ושבע מאות ושלוש ותשעים שנה (רמ"ב - 1481) למנין אלכסנדר היוני הידוע בכנויו...
ר' אפרים סעיד היה ממנהיגי יהודי תעז בדרום תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא ידוע מתוך חתימתו על מסמך, בו הוא מאשר, כי קיבל את כספי הסיוע, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי תימן. המכתב, מיום ו', י"ב באייר תש"ח (1948), ובו חתומים מנהיגי הקהילה או אף הגזברים, על קבלת סכום של ל"ב פחות שמינית ריאל. כספי הסיוע לעניי המחוזות השונים של תימן, הגיע באמצעות חברי ועד הרבנים בצנעא מרי יוסף בן שלום קרח...
מרי אפרים שלמה היה חכם בישוב גב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. מספר ישובים בשם גב היו בתימן, האחד באזור בני בהלול בדרום מזרח צנעא, והשני באזור אנס בדרום מערב צנעא. כיון שישוב זה מוזכר בסמוך לישובים נסמי ונגד מלאחי שבאזור אנס, יש להעריך כי אף ישוב זה באזור אנס.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: קפרי, דאוד, ד'מארי, גומעי, נגאר ועוד. הוא החכם היחיד...
מרי יחיא אקטם היה חכם בישוב גוהז בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר גוהז נמצא באזור חימה מדרום מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: אקטם, חמאמי, סעד, חבארה, נגאר, רוצ'י ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יהודה חמאמי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי...
ר' צאלח בן יחיא אקצע העתיק חלק מסידור במאה הי"ט. לא ידוע לי מקומו וזמנו המדויק. מצאתי שהעתיק את תפילת ראש השנה, ולא ידוע לי אם כתב סידור מקיף וזה מה שנותר בידינו או שזהו כל מה שהעתיק.
בכה"י נ"ו דפים. בשער כה"י כתוב: "סדר ר"ה וי"כ מנהג ארץ ישראל להתאסף בער"ה בבית להתרת נדרים". בעמודים מסוימים כמו בדף 8א', 9ב' ועוד, ישנן בשולי הדף פירושים ותיקוני נוסח עפ"י מהרי"ץ בסידורו עץ חיים.
...ר' צדוק בן שלום אקצע נולד בעיר רדאע בשנת תרנ"ו (1895). למד תורה אצל מרי עואץ נגר והיה מבאי ביתו. הוסמך ע"י מרי יחיא יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי ליהדות תימן.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949). היה ידוע כשוחט ובודק מומחה ונעים הליכות. התיישב בגדרה, שם יסד בית כנסת ושימש כמרי בית הכנסת עד לפטירתו.
נפטר בגדרה בי"ב בסיון תשכ"ו (1966).
מרי משולם אריה המכונה גם מרי מסלם יחיא וחש נולד בשנת תרנ"ה (1895) בישוב אכמת בני מנצור הסמוך לישוב אב בדרום תימן. הוא נדד עם משפחתו לישוב סדה, ובשנת תרע"ט (1919) התגורר בעיירה אלרכוע שבמחוז כ'ולאן, לא הרחק מצנעא. שם למד תורה וקיבל הרשאה לשחיטה מבי"ד צנעא ממרי יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי. שנה לאחר מכן הגיע לישוב אגברי בדרום תימן, והוסמך לדיין ע"י רבני הישוב מרי יעיש מנצור הכהן ומרי ישראל חנינה....