מרי יוסף אכוע היה חכם בישוב רגום בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר רגום נמצא בנפת בני חוביש, ממערב לצנעא, ליד הערים טוילה ומחוית.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה עשרה משפחות בערך: אכוע, אבו רוס, חמדי, צובארה, צנעאני, קרואני, חימי, הזמי, יצחק, חאשדייה ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא אבו רוס ומרי יחיא יצחק.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של...
ר' זכריה בן נתן אכלופי העתיק את מדרש הגדול בישוב בית עגל בשנת שע"ו (1616). הישוב נמצא במחוז חימה, במרכז תימן.
בכה"י קס"ב דפים, ובו מדרש הגדול לחומש בראשית. עפ"י תיאורו בקולופון, מצבו הכלכלי היה קשה, וכי השלים את ההעתקה של המדרש לבראשית ביום שלישי, כ' בתמוז. לא ידוע האם העתיק את המדרש גם לחומשים אחרים.
בקולופון כתוב:
"נשלם בתלתא בשבא דהוא עסרין בירח תמוז שנת אתתקכ"ז שנין...
ר' זכריה בן שלום אכלופי העתיק קובץ של ספרים בשנת ת"י (1650) בישוב דאר אלמנאמה שבמחוז חימה ממערב לצנעא.
בכה"י רכ"א דפים, ובהם ספר קדושה לרמב"ם (דפים 1- 86), פ' המשניות לרמב"ם - ההקדמה (דפים 86-94), שרח אלחליב למרי נתנאל בן יצחק (דפים 95-213), ועוד. החיבור נכתב בחודשים אדר-אלול. העתיק לשימוש אישי.
נראה, כי הוא קרוב משפחה של ר' יהודה בן נחום אכלופי (ע"ע הבא).
בקולופון, דף...
ר' יהודה בן נחום בן דוד אכלופי העתיק את מדרש מגילת אסתר בשנת שצ"ו (1636) בישוב חצן בני קחאטיר. עפ"י י"ל נחום הישוב נמצא במחוז שרעב. ואולם, כיוון שרוב בני משפחת אכלופי חיו במחוז חימה ממערב לצנעא, מסתבר יותר לומר, כי מדובר בישוב שהיה ממוקם על מבצר (חצן - מבצר) באיזור חימה. המדרש חובר ע"י מרי דוד בן עמרם עדני, מחבר מדרש הגדול, ונדפס פעמיים עפ"י שני כתבי יד מתימן. חשיבות החיבור גם בעובדה, שהוא...
ר' יוסף בן אהרן בן יוסף אכלופי העתיק מספר פעמים את התורה, בישוב בית סלם שבאיזור חימה במרכז תימן, במחצית הראשונה של המאה הי"ט. כה"י הראשון תועד ע"י י"ל נחום, והוא חומש בראשית-שמות עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י וליקוטים לתורה, שהחל להעתיק בישוב בית סלם בכ"ז באייר תק"צ (1830), וסיים ביום חמישי, ר"ח אדר, שנת תקצ"ב (1832). בכה"י ק"ס דפים.
שני כתבי יד נוספים מצאתי בספריית בהמ"ל בארה"ב, ואף הם...
מרי יחיא אכלופי נולד, להערכתי, באמצע המאה הי"ט. הוא היה רב הישוב כנראה בתחילת המאה העשרים.
מרי יצחק בן אברהם אכלופי היה מחכמי הישוב חַיְמֵה שבמרכז תימן בתחילת המאה העשרים. הוא מוזכר בכת"י, אשר העתיק ר' יצחק מהאצרי המזכירו כרבו. החיבור הועתק בשנת תרע"ב (1912). הוא מוזכר כחכם יחד עם ר' סעדיה בן מוסי אלבוצי אלאכלופי.
כה"י נמצא ברשות ספריית אוטובה-קנדה, ולא התאפשר לי לעיין בכה"י, והתיאור מתבסס על דברי מקטלג כה"י יהודה רצהבי.
ר' סעדיה בן דוד בן זכריה בן עמרם אכלופי מימן את העתקת נביאים ראשונים, ותרם את כה"י לבית הכנסת בישוב כ'רבה שבמחוז חימה במאה הי"ז. ידועים לי שני ישובים בשם כ'רבה שהיו בתימן: האחד במחוז ד'מאר מדרום לצנעא, והשני במחוז חימה ממערב לצנעא. כיוון שכמעט כל בני משפחת אכלופי בארבע מאות השנים האחרונות חיו במחוז חימה, מסתבר יותר לומר, כי מדובר בישוב כ'רבה שבמחוז חימה. הישוב היה ממוקם בין הישובים בית סלם...
מרי סעדיה בן יוסף אכלופי היה מחכמי מחוז חימה, ממערב לצנעא, במחצית השנייה של המאה הי"ט.
שמועה משמו כותב ר' שמואל בן יחיא אכלופי מהישוב בית סלם שבמחוז חימה בשנת תרפ"ב (1922). בסידור הוא כותב הסבר לאיסור המוטל על כהן גדול לשאת אלמנה.
בסידור דף קס"ד, א' כתוב:
"שמעתי הטעם אני הצעיר סעיד בן מ"ו (מרי ורבי) יוסף, שאם היו האחרות מותרות לו היה מסתכל בנשים. וכל מי שישרה בעיניו...