ר' יוסף בן סעדיה אחמד העתיק את ספר ההפטריות בישוב דרבין בתחילת המאה הי"ט. לא ידוע לי היכן נמצא הישוב דרבין.
בכתב היד ק"א דפים, 22 שורות בעמוד, גודל הדף 22x15. ההפטריות מנוקדות בניקוד עליון, בשונה מהמקובל בתימן לגבי ניקוד פסוקי מקרא. מנהגי ההפטריות עפ"י מנהג תימן, ובתלת דפורענותא, בין י"ז בתמוז לט' באב, כפי שפסק מהרי"ץ.
בקולופון כתב הסופר, כי סיים להעתיק ביום שישי ח' באב שנת "...
ר' יוסף בן שלום בן דוד בן שלמה אלאחמר העתיק את הלכות הרמב"ם בישוב אכפה בשנת אתתקס"ז לשטרות (תנ"ו - 1656), במימון ובהזמנת האחים צדוק ושלום בני גד בן דוד בן שלמה אלאחמר, בני דודים כנראה.
בכה"י ר"כ דפים. מתחיל מתחילת משנה תורה לרמב"ם, וחסרים בו דפים בתחילה ובסוף הלכות מגילה וחנוכה. החלק הראשון הושלם ביום רביעי, ר"ח סיון תנ"ו (1656), שאר החלקים הושלמו מאוחר יותר.
בסוף הספר הראשון,...
מרי מעוצ'ה אחמר היה מחכמי צנעא, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ובח"י באייר בצ"א - תק"מ - 1780 נכתב בפנקס, כי משה בנו גירש את אשתו לולוה בת מרי יוסף סיאני. העובדה, כי לא צוין שם מקום לאחר שמו, מלמד, כי היה מצנעא.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש מוסי' בן מ"ו (מרי ורבי) מעוצ'ה אלאחמר את אשתו לולוה בת מ'(רי) יוסף אלסיאני, ונשאר לה מכל...
מרי סעדיה אחמר היה חכם בתימן במאה הי"ט. לא ידוע לי מקומו וזמנו המדויק.
שמו ידוע לי מתוך כת"י שהגיע מאזור חג'בה בתימן. מחבר ומעתיק כה"י לא ידוע לי, אך הוא מביא הלכות, פירושים וטעמים רבים מחכמי תימן. הוא כותב שמועות מראב"ד מרי יוסף אלקארה ש"נתאכסן אצלנו", וכן מה"אלוף התורני כמהר"ר כמוסי והוא יהודה אלסיאני", "האלוף התורני מוסי אלקאפח יש"ל" ועוד. בקובץ מועתקות גם הלכות נידה שחיבר מהרי"ץ...
מרי שלום אחמר היה חכם בישוב לכמת בהראן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר לכמת בהראן נמצא בנפת בני בהלול, מדרום מזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: נדאף, שאקי, קשמה, אשול, צ'נין, אחמר, כ'ריף, לגאמי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי סעיד דאוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים...
מרי יהודה שלום אחרק חי בישוב צ'אלע בתחילת המאה העשרים. הוא ידוע לנו מתוך ספר שכתב העוסק בהלכות שחיטה וטרפיות - @44זבחי צדק@55. קיצור הספר נקרא שערי צדק. רבים מחכמי תימן כתבו חיבורים בנושא שחיטה.
הוא סיים את מלאכת הכתיבה בשנת תרס"ד (1904), והושפע מאוד מספרו של מהרי"ץ זבח תודה ומחיבורים אחרים אשר הגיעו לידיו מירושלים. הקדמתו חשובה מאוד, שכן הוא מפרט את דייני העיר והחכמים, אשר מהם למד...
מרי סעדיה בן עואץ אחרק נולד בשנת תרנ"ח (1898) בכפר אלג'רין במחוז ירים במרכז תימן. למד תורה אצל מרי יהודה שרעבי ומרי יחיא נחום, והוסמך על ידם לרבנות. התפרנס ממקצועו נפח.
עבר לגור בכפר הסמוך צלאחיית, ושם שימש רב הקהילה. כמקובל בתימן עסק בכל הצרכים הרוחניים ואף בייצוג כלפי השלטון. זכה להערכה בקרב הקהילה והשלטון. עסק בהצלת יתומים משמד האיסלאם ועסק בגמילות חסדים.
עלה לארץ בעלייה...
מרי שלום אחרק נולד בישוב עראם בשנת תרי"ג (1853). הוא היה תלמיד חכמים, מוהל ושוחט, ומראשי החכמים באיזורו. נשלח מידי פעם לעיר עדן לבדוק שוחטים, והעמיד תלמידים ושוחטים רבים. עסק בקבלה עיונית ומעשית.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"י (1949), והתיישב בראש העין.
נפטר בראש העין בשנת תשי"ח.
ר' יהודה אלחריזי ביקר בארץ ישראל בראשית המאה הי"ג, ובשנת ד'תתקע"ו (1216) בערך ביקר בירושלים. בספרו הוא כותב:
"ושם מן האשקלונים קהל מעולה ובראשם השר ר' סעדיה איש ימיני והוא משכיל ונחמד ושכלו לא ימד".
ניתן להסיק, א"כ, כי בתקופה זו הייתה קהילה של יהודים שעלו מתימן והתיישבו באשקלון, וחלקם לפחות עלה להתגורר בירושלים, וכי בראש קהילה זו עמד מרי סעדיה, שכנראה היה מנהיג קהילת יהודי...
ר' אברהם בן שלמה בן משה העתיק את מדרש הגדול לחומש שמות בישוב כ'רבה שבמחוז ד'מאר בשנת רל"ה (1475). לא ידוע אם העתיק את המדרש לחומש שמות בלבד, או שהעתיק גם לחומשים אחרים ואלו לא נותרו בידינו. בכה"י קנ"א דפים, שאותם סיים להעתיק ביום ג', כ"ח באב, בהזמנת ובמימון ר' מעודד בן חוטר. חלק מהדפים נכרכו בבלבול.
בקולופון כתוב:
"כ'מל הדא אלגז אלתאני (תרגום: נגמר החלק השני) מן מדרש הגדול יום...