מרי יחיא בן חיים אלשיך היה חכם בצנעא במחצית השניה של המאה הי"ט. לא ידוע לי מתי נולד, ולהערכתי, נולד בצנעא באמצע המאה הי"ט.
הוא היה שליח בי"ד צנעא לישוב חפאש, בין הישובים מחוית למנאכ'ה במערב תימן, בשנת תרמ"ה (1885). יחד איתו היו ר' חיים בן סאלם חבשוש ור' יחיא מוסא. תפקידם היה "לפקח על ענייני בני ישראל היושבים חוץ למדינת צנעא על השוחטים והבודקים והדינים והמריבות ומה שהוא צורך רבים, בכוח...
מרי יחיא בן ר' נתנאל הלוי אלשיך נולד בצנעא בי"ג בתמוז תרע"ה (1915), לאחת המשפחות החשובות בצנעא. בגיל שש שנים התייתם מאביו וגודל ע"י סבו, ר' יחיא עוזרי, ודודיו מצד אמו. מילדותו ניכרו בו סימנים של חכמה, זיכרון ואהבת הלימוד. נשא לאישה את בתו של מרי שלמה קארה, ועסק בהרבצת תורה לילדי ישראל. הוא מופיע ברשימת שלושת המלמדים יחד עם מרי יוסף שמן ומרי יוסף קורח, אשר קיבלו סיוע כספי מגורמים בארץ באמצעות...
מרי נתנאל אלשיך נולד בצנעא בשנת תר"מ (1880) בערך. היה מרי וראש בית הכנסת אלשיך בצנעא. משפחתו ממשפחת אלשיך המפורסמת, ממנה יצאו נגידים וחכמים בצנעא החל מסוף המאה הי"ז, גלות מוז"ע. הוא אביו של מרי יחיא (ע"ע קודם).
נפטר בצעירותו בגיל ארבעים שנה בשנת תרפ"א (1921), בהיות בנו בן שש שנים.
מרי רפאל בן שלום אלשיך הלוי נולד בצנעא בי' באב שנת תרמ"א (1881). למד תורה אצל אביו בכניס אלשיך, ובהמשך אצל ר' לוי חמדי, מחנך דגול שהנהיג סדרי לימוד חדשים כגון: חלוקה לכתות, ישיבה על גבי ספסלים ועוד. הוא היה מומחה בשירה ומעולי ירושלים בשנת תרנ"ה (1895).
בגיל חמש שנים התייתם מאביו וחונך ע"י דודיו ומשפחתו. עסק בלימוד תורה בלילה, וביום התפרנס ממלאכתו - שזירת חוטי כסף לרקמת המלכים והשרים,...
ר' שלום בן יוסף הלוי אלשיך היה נשיא קהילת יהודי צנעא בסוף המאה הי"ח. לא ידוע מתי נולד, אך להערכתי, נולד בשנת ת"ס (1700) בערך. ידוע כי מונה לנאמן על המטבע ולנשיא הקהילה לאחר שנת תקנ"א (1791), בה נפטר נשיא הקהילה האחרון ממשפחת עראקי, ר' אהרן בן יחיא.
מיוחס אליו הסיפור על יושרו ונאמנותו לשלטון. בשנים תקע"ב (1812) - תקע"ח (1828) היה הווזיר אלעפארי יועץ ראשי לאימאם. הוא היה רודף בצע, וביקש...
מרי שלום בן יוסף הלוי אלשיך נולד בצנעא בשנת תרי"ט (1859), והוא אחיו של ר' אברהם בן יוסף אלשיך (ע"ע). למד תורה אצל מרי חיים קורח ומרי יחיא בדיחי. התפרנס במקצוע המשפחתי - רקימת בגדים מפוארים לשרים ולמלך. עוד בהיותו בצנעא היה בין חכמי הישיבה הכללית בצנעא, והוא חתום בשנת תרמ"ו (1886) עם הדיינים, חכמי הישיבה והגזברים על פסק דין בנושא שתי קופות הצדקה.
בשנת תרנ"א (1891) עלה לירושלים לאחר...
ר' שלום בן יחיא אלשיך נולד בצנעא בתחילת המאה הי"ט כנראה. משפחתו, אלשיך, מן המשפחות המיוחסות בצנעא, ממנה יצאו נגידים, נשיאי הקהילה, דיינים וכן אחראים על המטבע מטעם השלטון, תפקיד המקביל כיום לשר אוצר.
ידוע כי הוא ואחיו, ר' יוסף ור' יחיא, היו אחראים על המטבע, וכי הוצא להורג בחודש כסליו תרכ"ג (1863), ע"י האמאם מוחסן בן אחמד אלשהארי המכונה אלמותווכל, משום שלא הסכים להטביע מטבעות על שמו, כל...
מרי סעדיה אסוד היה חכם בישוב דומם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר דומם נמצא בנפת אנס מדרום לצנעא. יתכן ושם הישוב דומר או דומד.
בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: אסוד, כהן, דאוד ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי חיים כהן.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי...
ר' יחיא בן סעדיה אסיך' העתיק בשנת תר"ץ - 1930 הלכות שחיטה בערבית. לא ידוע מקומו, וכיון שכתב היד הובא לארץ מצנעא, יש להעריך, כי נכתב במרכז תימן. כתה"י נמצא בתוך קובץ של חיבורים העוסקים בהלכות שחיטה: מקור חיים ופסק הלכה בנושא טרפיות שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה.
בכתב היד תשעה דפים, וכתובים בערבית יהודית. הכתיבה הסתיימה ביום שלישי כ"ה באלול תר"ץ - 1930. נכתב במימון אברהם בן סעיד עפגין...