מרי יעקוב שלמה היה חכם בישוב חאפד בתחילת המאה העשרים. הכפר חאפד נמצא במחוז בני מטר, ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושלוש משפחות בערך: מחבוב, יעקוב, טביב, סחרי, עודרי, חאפדי, מדאר ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי משה חאפדי ומרי שלום יעקוב.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: חיים, שלום...
מרי מנחם מתנה סעיד יפעי נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט, כנראה, בעיר אלצ'אלע שבדרום תימן. בסוף המאה הי"ט שימש בדיינות עם ראב"ד והרב הראשי מרי אברהם בן דוד הלוי והדיין מרי חסן סאלם עדני. לאחר פטירת מרי אברהם הלוי בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים, שימש ראב"ד עם מרי חסן עדני, והדיין השלישי, כנראה, מרי שלום בן נסים קעטבי.
שימש ראב"ד עד שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, כנראה, שכן...
מרי יפת בן אברהם היה דיין בשרעב במאה הי"ט-כ'. לא ידוע שם הישוב שבמחוז שרעב, וכן לא ידוע מתי בדיוק פעל.
היה דיין בחברת ראב"ד מרי דוד חדה, הרב הראשי למחוז שרעב. מרי סעדיה חוזה המזכיר אותו בספרו, מתאר את הנס שעשה מרי דוד חדה בהקשר לסיפור של עגונה במשך י"ב שנים, כאשר כל החכמים התירוה ורק הוא ושני רבנים אסרו, וכעבור שנים התברר שנמצא הבעל.
ר' יפת בן בֻּנְדַאר היה נגיד תימן במאה הי"א-י"ב וחי בעיר עדן. כינויו גם: חסן בן בנדאר. השם הערבי חסן נתחלף בשם העברי יפת.
הוא מוגדר "שר הקהילות" ו'פקיד הסוחרים", ובקטעי הגניזה מוזכרת שנת ד'תתנ"ז (1097) בהקשר אליו. בתפקידו "פקיד הסוחרים" היה ממונה על הנמל של עדן, עיר הנמל הבינלאומית, ושותפו המסחרי של מושל העיר.
שלמה גויטיין המפרסם את קטעי הגניזה מעריך, כי ר' יפת הוא המנהיג-הנגיד...
מרי יפת בן יפת היה דיין בבי"ד של הישוב כיאריא בדרום תימן בשנת תרע"א (1911). הוא חתום על תשובות חכמי תימן לשאלות הרב אברהם קוק, באמצעות שליח העלייה יבניאלי. התשובה מהתאריך יום שלישי, ט' בשבט תרע"א (1911), וחתומים עפ"י סדר זה: מרי סעדיה בן שלום כהן, מרי שלמה בן אברהם כהן, מרי יהודה סעדיה הכהן, מרי שלום שלמה, מרי זכריה בן שלום הכהן ומרי יפת בן יפת.
יתכן ומדובר בשני הרכבים של בית הדין, או...
ר' יפת בן מעודד היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ת'ראת בשנת שפ"ה (1625). הוא חתום עם ר' סעדיה בן עודד הלוי על כתב גרושין בישוב ת'ראת. הבעל הוא סעיד בן נגים. יתכן והוא חתום בתור עד. אולי הכוונה לישוב בני תרית מצפון לצנעא ולרחבה.
ר' יפת בן משה העתיק דיואן בישוב אלחריקה במאה הי"ט עפ"י הערכה. בקולופון לא מוזכרת השנה אלא כ"ה בתמוז, וכנראה שנשמטה השנה במהלך הכתיבה. בכה"י קע"א דפים.
בקולופון דף קס"ו, ב' כתוב:
"זה הכותב יפת בן משה בן מ"ו יפת פרחס (פנחס?) הב"א יזכהו לשמחת חתנים ולשורר בו הוא וזרעו וזרע זרעו עסכ"ה. ונשלם בחמשה וכ' לחודש תמוז בקרית אלחריקה, וכל המוצא טעייה אל ידינני לכף חובה, ואשאלה אלהי יזכינו...
מרי יפת בן מרי נתנאל בן ישעיה הוא בנו של מרי נתנאל בן ישעיה מחבר המדרש מאור האפילה בשנת פ"ח-פ"ט (1328-1329). הוא העתיק את ספר המצוות לרמב"ם בשנת קי"א (1351).
בכה"י קס"ט דפים, בשפה הערבית, בראש כה"י עניין המצוות בצורת טבלאות.
הקולופון חסר בתחילתו ושם כתוב:
"...הלבלר הקטן, קטן הסופרים... יפת בר' נתנאל בר' ישעיה ת...".
ר' יפת היה נגיד בישוב נגד מריח באמצע המאה הט"ו. הוא ידוע לי מתוך קולופון של משנה אשר נכתב בישוב נגד מריח בשנת רמ"ו (1486).
כתב היד הוא משנה סדר זרעים עם פירוש המשניות לרמב"ם, אשר העתיק ר' שלמה בן בניה הלוי במימון ר' סעדיה בן הנגיד יפת. לא ידוע לי שם אביו ומשפחתו, אם היה לו שם משפחה.
תיאור מפורט יותר של כתב היד ראה ערך: לוי, שלמה בן בניה.
בקולופון כתוב:
"כמל...