מרי יעקב יהודה היה הרב הראשי וראב"ד בישוב ג'בל חבשי שבמחוז שרעב בתחילת המאה העשרים. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא הסמיך את מרי יפת חוזה לדיין בשנת תרצ"ב (1932), עם הדיינים מרי מסלם יהודה ומרי חסן דוד. ארבע שנים לאחר מכן, הוא הסמיך את מרי סעדיה בן מרי יפת חוזה לשוחט בשנת תרצ"ו (1936).
נפטר בשרעב לאחר שנת תרצ"ו (1936).
ר' יעקב יחיא חיים היה מנהיג בישוב מלכד שבמחוז עמאר, ליד העיר סדה, בשנת תרפ"ח (1928). הוא חתום עם ר' שלום בן חיים, על הכתובה של הזוג: יעקב סעדיה וזהרה סעיד. יתכן ושניהם חתמו בתור עדים ולא מנהיגים.
מרי יעקב מוסא-משה היה דיין וראב"ד בקהילת רצ'אי שבדרום תימן בתקופה הסמוכה לעלייה הגדולה לארץ. הוא שימש בדיינות עם מרי שלמה רצאבי, ודיין שלישי מחליף - בנו, מרי שלום, או בנו של הדיין השני, מרי יוסף רצאבי.
בקהילה היו כתשעים עד מאה משפחות. בית הדין פסק רק לבני הקהילה, וכשהיה דיון מורכב יותר היו פונים לישוב נאדרה שהוא בירת המחוז עמאר. הם היו גם שוחטים של הקהילה.
מרי יעקב שלום היה דיין בישוב מד'כראן שבמחוז ירים סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא שימש ברבנות עם ראב"ד מרי יהודה מנשה, דיין שני מרי יעקב שלום בן אחיו, מרי חיים אהרן ומרי מחפוץ שלום. בבעיות מורכבות יותר פנו לבית דין המרכזי בצנעא. בית הדין פעל גם בשירות הישובים בסביבה כמו: סופעי, שלא היה בה הרכב בי"ד.
מרי יעקב שמעון היה חבר בועד הרבנים של מועצת מחנה העולים גאולה שליד עדן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. עפ"י פעילותם וחשיבותם הוא מוזכר מספר ט"ז מתוך י"ז חברי מועצת המחנה, כאשר בראש מועצת המחנה עמדו מרי נסים טיירי ומרי חיים סנואני, גדול חכמי דרום תימן בדור העלייה.
הוא הושלך לכלא עם כל י"ז הרבנים בברוטליות ע"י מנהלת המחנה, אשר רצתה לשבור את המסורת היהודית והצניעות במחנה. כאשר הרבנים התנגדו לכך...
מרי דוד בן סעדיה יעקבי כתב חיבור העוסק בפירוש לקונטרס שערי קדושה שחיבר מהרי"ץ. חי במאה הי"ט- כ', לא ידוע מקומו, וחי, כנראה, במרכז תימן עפ"י הערכה.
חיבורו נקרא @44"מזבח הזהב"@55. הוא, כנראה, בנו של ר' סעדיה דוד יעקבי אשר כתב חיבור בנושא זה - הלכות שחיטה בשנת תרי"ט (1859) (ע"ע הבא).
מרי סעדיה בן דוד יעקבי חיבר קונטרס העוסק בהלכות שחיטה וטרפיות בשנת תרי"ט (1859). לא ידוע מקומו, ונראה, כי חי במרכז תימן. הוא כנראה אביו של ר' דוד בן סעדיה יעקבי (ע"ע קודם).
חיבורו נקרא @44"מחזק בדק"@55 או @44"בדק המזבח"@55. מקורות החיבור: רמב"ם ומהרי"ץ. סימן ההקדמה סעדיה דוד יעקובי. הספר בכתובים ועדיין לא התפרסם.
להלן קטע מהקדמתו:
"סוד ה' ליראיו ולחושבי שמו מורי הצדק...
מרי יעקוב היה חכם בישוב בית גבל בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. לא ידוע שם אביו ושם משפחתו. הכפר בית גבל נמצא בנפת חאשד מצפון לצנעא. ישוב נוסף בשם בית גבל היה בנפת שראף בצפון מערב לצנעא, ועפ"י ההקשר נראה, כי במקרה זה מדובר במחוז חאשד.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: גיאת, מגהז, עואץ' ועוד. הוא היחיד בקהילה המוזכר בתואר מרי.
שמו ידוע מתוך...
מרי יעקוב דוד היה חכם בישוב גרוף בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. ידועים לי שני ישובים בשם גרוף בתימן, אחד במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא, והשני במחוז רדאע מדרום לצנעא, ולא ידוע לי בודאות באיזו ישוב מדובר, ועפ"י ההקשר נראה שהכוונה למחוז רדאע.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושבע משפחות בערך: מחפוץ', עוצ'ה, סעיד, דאוד ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי שלמה סעיד, מרי יעקב מחפוץ',...
מרי יעקוב מחפוץ' היה חכם בישוב גרוף בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט.
ידועים לי שני ישובים בשם גרוף בתימן, האחד במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא, והשני במחוז רדאע מדרום לצנעא, ולא ידוע לי בודאות באיזו ישוב מדובר, ועפ"י ההקשר נראה, שהכוונה למחוז רדאע.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושבע משפחות בערך: מחפוץ', עוצ'ה, סעיד, דאוד ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי שלמה סעיד, מרי...