ר' שלום בן מרי חיים ימיני-ימיני נולד בעיר מנאכ'ה שבמרכז תימן ביום שלישי, טו בתמוז תרפ"ט (1929). שמו המקורי היה אליהו, אך הוחלף בגיל שנתיים לאחר שחלה. בתימן התפרנס מפחחות.
עלה עם משפחתו לארץ בעלייה הגדולה, והתיישב במעברת כפר אונו. נשא בארץ את מרת מלכה עמרני, ולהם שני בנים ושתי בנות. התפרנס בארץ במקצוע צבעי. סייע רבות לאביו מרי חיים ולרב הקהילה בקרית אונו מרי שלום יצחק הלוי, בארגון...
ר' שמעון בן שלמה ימני השלים את העתקת מחברת התיג'אן במאה העשרים בישוב בית עגל שבמחוז חימה במרכז תימן.
בכה"י רפ"א דפים. בכתב היד חיבורים נוספים.
הספר הועתק במימון ר' יחיא בן יוסף כ'ולאני. ספר המוהר הועתק עפ"י כתב ידו של ר' שלום בן יחיא קורח שהעתיק לשלמה בן יצחק בצנעא בשנת תרנ"ח (1898). בדף 226 ב' כתוב בהערה של המעתיק: "אני כתבתיהו בכתיבת ידי לי לשמי הצעיר יחיא בן לא"א יוסף כ'...
מרי אברהם ינאעי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שני כ"ז בחשון בפ"ז - תקל"ו - 1776 נכתב, כי שלמה בן סעיד תאם גירש את אשתו זהרה בת מרי אברהם ינאעי, ומפורטים חובו ותנאי התשלום.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש סלימאן בן סעיד אלתאם את אשתו זהרה בת מ'(רי) אברהם אלינאעי, וחתך לה בגדים שקה מחושאיה (-מפוספסת) ומכנסים, ו"דראבה" ובגדי ימות השבוע,...
מרי סעדיה ינאעי היה מחכמי העיר עמראן שמצפון לצנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום חמישי י"ד בטבת בפ"א - תק"ל - 1770 נכתב בפנקס, כי שלום בן מרי סעיד ינאעי מעמראן חייב סכום של שלושה עשר קרוש ושמינית לשלמה בן שלום כ'לף, אותו ישלם בתשלומים.
בפנקס בית הדין כתוב:
קנה סאלם בן מ"ו סעיד אלינאעי מעמראן שהוא חייב לסלימאן בן סאלם כ'לף שלושה עשר קרוש...
מרי עואץ' ינאעי היה חכם בישוב קלעה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר קלעה נמצא באזור אנס, מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש משפחות בלבד: עמראני, ינאעי ועוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: עואץ', יחיא ויעקוב תרמו ריאל אחד.
מרי יעבץ בן מרי יעקוב היה רב הקהילה היהודית בעיר צעדה שבצפון תימן בתחילת המאה העשרים. העיר צעדה היא העיר המרכזית בצפון הרחוק של תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה כשלושים ושבע משפחות: עראקי, חנינה, רחבי, השאש, ד'מארי, עמראני, מהאצרי, מסעוד, ירימי, בוני, צעטי, חבישי, עוואי, גומאזה, חתרושי, עקיל, טירי ועוד. בחודש כסלו תש"י - 1949 מנתה הקהילה כמאה ועשרים נפש.
מרי יעבץ הוא ממשפחת הרבנים...
מרי זכריה בן יעקב בן סעדיה יעבץ נולד בשנת תר"כ (1860) בעיר צעדה. מכונה מרי יעבץ בן יעקב. אביו, מרי יעקב יעבץ היה הרב הראשי וראב"ד בעיר צעדה, בצפון הרחוק של תימן (ע"ע הבא). משפחתם הייתה משפחת המנהיגים בצפון תימן.
למד תורה והוסמך אצל אביו לשחיטה ולהוראה. הוא החליף את אביו בתפקידו ראב"ד ורב ראשי ליהודי צעדה והמחוז, מחוז שכלל כמאה כפרים ועיירות. עמד בקשר עם חכמי העיר צנעא, מרחק של חמשה ימי...
מרי יעקב בן סעדיה יעבץ נולד בצעדה במחצית הראשונה של המאה הי"ט, להערכתי בשנת תק"צ (1830) בערך. הוא שימש רב ראשי וראב"ד לכל אזור צעדה, שבצפון הרחוק של תימן והסביבה, והוא אביו של מרי זכריה יעבץ ששימש ראב"ד אחריו (ע"ע קודם). ידוע כי חיבר בקשות ושירים, וכן התכתב עם חכמי העיר צנעא, ובראשם ראב"ד מרי שלמה קארה ומרי חיים קורח. נותרו מספר פסקי דין שכתב, וכן כתב יד העוסק בשירים והלכה - הלכות ציצית ושו"ת...
ר' עובדיה בן יעקב יעבץ נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא כנראה בנו של הרב הראשי מרי יעקב בן סעדיה יעבץ, ואחיו של מרי זכריה בן יעקב יעבץ. הוא היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר.
הוא חתום על מסמך מיום ראשון, א' בסיון שנת ברכ"ו לשטרות (תרע"ה - 1915), המאשר קבלת סכום של צ"ז וחצי ריאל לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. שימש כנראה גבאי צדקה ואחראי על ההקדש. מסמך זה הוא מהקדומים...