מרי יחיא בן סעדיה רצאבי היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא חתום עם חכמי הישיבה, על תשובה, בעניין שתי קופות הצדקה שמותר להשתמש בהן אף לצורך עניי תימן ולא רק לעניי ארץ ישראל. מצאתי את חתימתו על תשובה אחת, ואין הוא חתום על החלטות ופסקי דין נוספים בשנים תרמ"ג (1883) ותרמ"ו (1886).
מרי נסים-נחום בן נסים רצאבי נולד, כנראה, בעיר רצאבה במרכז תימן בשנת תרס"ט (1909). ייחוסו המלא: מרי נסים בן נסים בן שלום בן סעדיה בן שלמה בן יעקב בן שלמה בן יוסף בן יהודה המכונה "בני יהודה".
הוא בן בתו של מרי יחיא, ראב"ד העיר רצאבה, בן מרי יחיא ראב"ד בעיר ד'מאר בן משה קאפח ממשפחת מהרי"ץ, חתנו של שלום בר' יהודה כוחייל.
הוא העתיק את הספר מפי חכמים, שחיבר מרי אברהם בן דוד הלוי...
מרי שלום בן שלמה רצאבי היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור בצנעא בשנת תרמ"ו (1886). אין בידי חומר נוסף עליו.
מרי שלמה רצאבי היה דיין בבי"ד של הישוב רצ'אי במחצית הראשונה של המאה העשרים, עד השנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ.
הישוב שכן בסמוך לעיירה נאדרה בירת מחוז עמאר.
הוא היה דיין קבוע עם מרי יעקב מוסא, ודיין שלישי לא קבוע שהצטרף אליהם מידי פעם, והוא היה אחד מבניהם מרי שלום בן מרי יעקב מוסא או מרי יוסף בן מרי שלמה רצאבי (ע"ע).
ר' יחיא בן שלום רצהבי נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט בישוב סעואן שבמרכז תימן.
הוא שמש ראש הקהילה היהודית בישוב. הוא אביו של פרופ' יהודה רצהבי, מגדולי חוקרי מורשת יהודי תימן ובעל פרס ישראל.
ביום שלישי י"ד בשבט תר"פ (1920) הוסמך לשחיטה ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.
מרי רצון בן ישועה נולד, להערכתי, באמצע המאה הי"ט. הוא שימש ראב"ד של הישוב גנדיה שבמחוז שרעב. הוא סבו של מרי סעדיה חוזה, מחבר הספר החשוב ביותר על מרי שלום שבזי ויהדות שרעב. מסורת במשפחה, כי משפחתו משפחת מונגים ייחוסה מבני בניו של בניהו בן יהוידע שר הצבא של שלמה המלך.
הוא היה מקובל וחסיד, עניו ובעל זכרון בתורה, ומקבל כל אדם בספר פנים יפות. היה עני, אך לצדקה ולמעשי מצווה היה נדיב במיוחד....
מרי רצון בן רצון נולד, כנראה באמצע המאה הי"ט במחוז שרעב, וכנראה, בישוב אכאם אנוב. הוא היה דיין וראב"ד בישוב.
הוא ידוע לי מתוך שתי חתימות על כתבי הסמכה לשחיטה, לרבנות ולדיינות.
כתב ההסמכה הראשון הוא מיום שני, י"א באייר שנת בר"א לשטרות (תר"ן - 1890), בו הוסמך מרי חסן בן יעקב יחיא לשחיטה. חתומים חברי בי"ד: מרי רצון בן רצון, מרי יוסף מורי הכהן ומרי שחר צ'רב. מרי חסן בן יעקב יחיא...
ר' רצון בן רצון יחיא היה סופר סת"ם בישוב נחמה שבמחוז חוגריה. אביו הוא מרי רצ'א-רצון יחיא, מרי של בית הכנסת הגדול בישוב. אין הוא הדיין מהישוב אכאם אנוב (ע"ע קודם).
עלה בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949) והתיישב בחולון.
מרי רצון יחיא היה מרי בית הכנסת הגדול והיחיד בישוב נחמה שבמחוז חוגריה, במחצית הראשונה של המאה העשרים. בנו הוא ר' רצון בן רצון שהיה סופר סת"ם בעיר.
ר' רצון סולימאן היה, כנראה, אחד מתלמידי מרי זכריה בן שלום החלפוני המכונה מרי יוחנן מזרחי, אשר כתב את הפירוש למשנה ולתלמוד במחוז רדאע במחצית הראשונה של המאה הי"ז. זהו ספר ההלכתי הגדול ביותר שנכתב בתימן, והפירוש היחיד לתלמוד שנותר בידינו מתימן.
הוא העתיק את פירוש המזרחי לסדר נזיקין בשנת שצ"ה (1635).
בכה"י מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, חולין ומדות....