מרי יעיש בן שלום ריעאני ידוע בחיבורו @44"חידושי שמן רענן"@55, משנת תרנ"ח (1898). לא ידוע מקומו.
בכה"י של החיבור שישים דפים. החיבור הוא טעמים לתורה על דרך "המדרש והשכל", ובו נושאים שונים: תורה, הלכה, תפילה, קבלה, סגולות ומעשיות, חיבורים אופייניים לחכמי תימן במאות הי"ט והכ'. רוב הטעמים על דרך הנוטריקון והגימטראות. חלק מהחיבור בנוי בצורת שו"ת בערבית. הנושאים בהלכה עוסקים בדיני עדות מהשו"ע...
ר' שלום ריעאני חתום על שטר פירוק שותפות ביפו בשנת תרע"ו (1916). קשה לדעת האם היה רק שותף או שהיה מנכבדי הקהילה וממנהיגיה. תיאור עולי תימן שהתיישבו ביפו במאות הי"ט והעשרים פרסם יהודה ניני.
ר' דוד בן ישועה רמצ'אן חי בישוב דלאג' בסוף המאה הי"ח ובתחילת המאה הי"ט. הוא בנו של ר' ישועה רמצ'אן, ע"ע. יתכן ומדובר בישוב דלאג' שבמחוז אליצ'א, בצפון מזרח לתעיז.
ידוע על שיר שכתב - לגזע ידידים ומרבה חסדים- העוסק בידידות לאיש חסד נכבד.
ר' דוד בן סעדיה רמצ'אן, ממשפחת משוררי רמצ'אן, חי, כנראה, בעיר דלאג' במאה הי"ז - י"ח. הוא, כנראה, בנו של המשורר ר' סעדיה בן יצחק רמצ'אן.
ידועים מספר שירים שכתב: לאוצר תבונה, אלי רצה שיחו ושלום לרב יוסף.
ר' זכריה בן דוד רמצ'אן העתיק את ספר הזוהר בישוב דלאג' שבמחוז כ'ולאן, בשנת תמ"ד (1684). בכה"י רצ"ח דפים, ובהם ספר הזוהר לחומשים ויקרא- דברים. סיום ההעתקה היה ביום ראשון, ט"ו בטבת. הוא, כנראה, אחיו של ר' סעדיה בן דוד רמצ'אן אשר העתיק סידור במאה י"ז (ע"ע).
בקולופון כתוב:
"נשלם בחסד האל וברחמיו יום אלאחד דהוא חמש עסר יומין לירח טבת שנת אתתקצ"ה שנין לשטרות (תמ"ד - 1684) במאתא דלאג'...
ר' זכריה בן סעדיה בן חטר העתיק את התורה בעיר מעבר בשנת של"ו (1575). אין בידינו פרטים רבים, שכן בידינו נותר רק דף אחד ובו הקולופון. מדף זה ניתן ללמוד, כי סיים את ההעתקה ביום שלישי, כ"ז בכסלו שנת של"ו, וכי העתיק וניקד עפ"י כללי המסורה, כולל מסורות קדומות בתימן באותיות לפופות ועקומות.
את ההעתקה מימנו ר' אברהם בן סעדיה ושלמה בן דוד בני אלטביעה*.
בקולופון כתוב:
"כתבתי ונקדתי...
ר' יהודה בן יהודה רמצ'אן העתיק את ספר השחיטה מקור חיים למהרי"ץ בן יעקב, בצנעא בשנת תרכ"ב (1862). בכה"י נ"ד דפים.
בשער כה"י כתוב:
"פה... צנעא... על ידי... יודא בן מ"ו יודא יחיא רמצ'אן יצ"ו, שנת @44ושב@55 ו@44ק@55ב@44צ@55ך מ@44כ@55ל ה@44עמ@55ים (תרכ"ב - 1862)".
מרי יחיא רמצ'אן היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ולפני חודש אלול בפ"א - תק"ל - 1770 נכתב בפנקס, כי משה בן יוסף חמאמי גירש את אשתו מלאח בת מרי יחיא רמצ'אן. בפסק הדין מפורטים התשלומים שהבעל צריך לשלם, והכתובה שהפסידה.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש מוסי' בן יוסף אלחמאמי את אשתו מלאח בת מ"ו יחיא רמצ'אן, והפסידה כתובתה מחמת שמרדה. ונוכה מהחוב של...
ר' ישועה רמצ'אן, ממשוררי המשפחה חי בישוב דלאג' לקראת סוף המאה הי"ח, כנראה. הוא כתב שיר - בראש מחשבי - תשובה לדודו אחי אמו, ר' סעדיה בן דוד רמצ'אן.