מרי שלום בן מרי יחיא רדאעי נולד בשנת תרע"ב (1912), והוא בנו של מרי יחיא בן אברהם רדאעי (ע"ע קודם). הלך בדרכי אביו בלימוד תורה, בהנהגות, בלימוד תורה לתשב"ר, בכתיבת ספרים ובחיבורם, חיבור שירים ועוד.
בהיותו בן ט"ו שנים החל ללמד תורה לתשב"ר בכפר מהאצר. בשנת תרפ"ט (1929) החל לראשונה במלאכת הכתיבה והעתיק את הדיואן. בשנת תש"ד (1944) העתיק שוב את הדיואן עם פירושו של מרי עמרם קורח, הרב הראשי...
ר' יוסף בן שלמה רחבי מימן או העתיק שלוש מגילות במאה הי"ט. לא ידוע מקומו.
בכה"י נ"ז דפים, בהם העתיק את מגילות שה"ש, רות וקהלת עם תרגום ארמי ופירושים מלוקטים. בשולי הדפים גמטריאות ונוטריקונים.
בראש כה"י כתוב:
"הקדמה שמצאתי על שלוש מגילות מכתיבת... יחיא בן יוסף בן צאלח זצ"ל (מהרי"ץ), והבקשה ק' מי יגיע עד תכלית חכמתיך" למרי יחיא אלצ'אהרי".
בשער כה"י כתוב:
"...
ר' סעדיה בן אהרן רחבי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב אלצ'בירה ממערב לצנעא בשנת תרמ"א (1881). הוא חתום על כתובה בשנה זו, יחד עם ר' יוסף בן יחיא, בחתונת שלמה מדינה וסעדה אלאשול.
יתכן והוא חתום בתור עד בלבד.
ר' שלמה בן שלום רחבי היה אולי ממנהיגי יהודי צנעא בתחילת המאה העשרים. הוא חתום על שטר פרעון חוב בצנעא בשנת תרע"ז (1917) למרת לולוה בת יחיא אהרן. יתכן, והוא חתום בתור עד ולא שימש כלל מנהיג.
ר' יוסף בן דוד בן יוסף רחיבי העתיק בישוב אלגרוף את הספר פרקי רבי אליעזר בשנת תרמ"ג (1883). הוא חי בישוב אסנף, מדרום לצנעא, לא הרחק מהעיר מעבר.
בכה"י ק"ד דפים, ובשולי הדפים תוספות של פירושים עם כותרות שונות: חידוש, ליקוטים ועוד. יתכן, כי החידושים והפירושים הם משל המעתיק. נכתב לשימוש אישי.
בקולופון כתוב:
"והכותב... יוסף אבן דוד אבן יוסף אלמכונה ארחיבי ממדינת אסנף... ונכתב...
מרי יהודה ריעאני היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום ראשון י"ח בכסלו בפ"א - תק"ל - 1770 נכתב, כי לולוה בת יוסף ושצ'י ובניה מכרו את ביתם, לאחר פטירת אביהם, ליוסף בן סעיד ושצ'י וסעדיה בן מרי יהודה ריעאני. פסק הדין עוסק בחלוקת הבית בין שני הקונים.
בפנקס בית הדין כתוב:
מכרו אברהם ויחיא ויודא וסאלם וסלימאן ויצחק בני סעיד מנצור ואמם לולוה בת...