חכמי תימן

תצוגת 31 - 40 מתוך 54

ר' סעדיה בן דוד רמצ'אן העתיק סידור במאה הי"ז עפ"י הערכה, בישוב דלאג' שבמחוז כ'ולאן. שם אביו ידוע לי מציון בעלים כדלקמן. מצאתי כת"י אותו העתיק ר' זכריה בן דוד רמצ'אן בשנת תמ"ד (1684) בתקופה זו, ולכן קיימת סבירות גבוהה, כי מדובר בשני אחים, וא"כ, ניתן להסיק על זמנו ומקומו. זמנו - שנת תמ"ד (1684) בערך, ומקומו - בישוב דלאג'.

בכה"י קכ"ח דפים, והוא סידור לכל ימות השנה. בדף 1א' כתוב:

"...

בבי': כת"י ירושלים yah38.

ר' סעדיה בן יחיא רמצ'אן הוא בנו של ר' זכריה - יחיא רמצ'אן, אשר העתיק את ספר הזוהר בעיר דלאג' בשנת תמ"ד (1684). נראה, כי חי בישוב זה בתחילת המאה הי"ח.

ידוע על שנים משיריו, בראש מאמרי וחגור חרב.

בבי': רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 534.

ר' סעדיה בן יצחק רמצ'אן חיבר שיר - לנזר סגולה - העוסק בתהילה וידידות לאדם נכבד. מסתבר, כי הוא ממשפחת המשוררים רמצ'אן, וחי בישוב דלאג'. לא ידוע לי זמנו המדויק.

בבי': רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 536.

ר' שלום בן יוסף רמצ'אן חיבר שיר - אגדל שבחי - העוסק בשיר ידידות לר' ישועה, אחיינו.

חי, כנראה, בישוב דלאג' במאה הי"ח.

בבי': רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 535.

ר' שלום בן יחיא רמצ'אן היה ממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים בסוף המאה הי"ט.

הוא חתום על כתובה בירושלים בשנת תרנ"ה (1895), לאחר חתימת מרי יוסף בן שלמה מסעוד, מדייני צנעא ומראשי הקהילה היהודית בירושלים.

מסתבר, כי הוא מתושבי צנעא שעלה לירושלים בעליית שנת תרמ"א-תרמ"ב (1881). הזוג המוזכר הוא חיים עמראני וזהרה הברי.

יתכן, והוא חתום בתור עד בלבד.

בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קצ"ב מס' 94.

מרי דוד רצאבי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח-י"ט. הוא היה מתלמידי מהרי"ץ, כפי שכותב אחד מתלמידיו, כנראה, מרי משה צארום בספר ליקוטי שושן:

"ורדר"ץ (ורבי דוד רצאבי) כרעיה דמהרי"ץ", וביטויים נוספים מעין זה.

כיוון שמהרי"ץ נפטר בשנת תקס"ה (1805), הרי ברור שאת תורתו למד ממהרי"ץ בעיקר במחצית השנייה של המאה הי"ח. לפי זה נולד, להערכתי, בצנעא באמצע המאה הי"ח.

הוא מוזכר בדברי מרי דוד בן...

בבי': רצהבי, תורתן, ע' פ"א; איתמר כהן בתוך: י"ל נחום, ע' רמ"ו, שט"ו; ר"י רצאבי, נר יאיר, ע' ק"פ; מדרש חסירות ויתרות, ירושלים תשנ"ג, ע' 598-605; גברא, מהרי"ץ, ע' 24.

מרי דוד בן אברהם רצאבי ידוע מתוך דברי תלמידו ר' מעודד בן יוסף אלבידה, אשר העתיק את הספר הקבלי "אור נערב" לר' משה קורדובירו, במאה הי"ז-י"ח עפ"י הערכה.

עפ"י שם תלמידו ניתן להעריך, כי חי בדרום מזרח תימן, שכן משפחת אלבידא מקורה ופעלה בעיר אלביד'א בדרום מזרח תימן, וכי הוא בן דורו או דור אחד קודם לכן, דהיינו חי במאה הי"ז-י"ח בערך. כמו כן יתכן, כי הוא מאזור ירים, כפי שידוע לנו על מרי חיים...

בבי': איתמר כהן בתוך: י"ל נחום, תעודה, ע' רמ"ו.

מרי יהודה בן משה רצאבי היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

הוא חתום על פסק דין בעניין שטר חוב בצנעא בשנת תקע"ג (1813), לאחר ראב"ד מרי יוסף בן שלום קארה. השטר נכתב ליחיא בן שלום לדאני.

הוא חתום על אגרת פשרה בנושא ברכת המוציא בסעודות רבים לפני שנת תקפ"ז (1827). נושא זה העסיק עשרות שנים את חכמי צנעא, וחתומים י"ג חכמים ומנהיגים על אגרת פשרה זו.

ברשימות הדיינים שמו...

בבי': איתמר כהן, אוצרות תימן, ע' 25, 40; י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ב מס' 19.

מרי יוסף בן מרי שלמה רצאבי היה דיין בבי"ד של הישוב רצ'אי בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. אביו, מרי שלמה, היה דיין אף הוא בישוב בדורו ובדור שלפניו (ע"ע).

בקהילה היו כתשעים-מאה משפחות, והייתה סמוכה לעיירה נאדרה - בירת מחוז עמאר. בישוב היה בית כנסת אחד.

בית הדין בישוב היה מורכב משני דיינים קבועים: מרי יעקב מוסא ומרי שלמה רצאבי (אביו), ואליהם הצטרפו אחד משני הדיינים: מרי שלום בן...

בבי': טובי, הקהילה, ע' צ'-צ"א.

מרי יחיא רצאבי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום ראשון כ"ד באב בע"ט - תקכ"ח - 1768 נכתב בפנקס, כי בנימין בן סעיד גירש את אשתו לולוה בת מרי יחיא רצאבי.

מקרה גירושין זה נדיר במיוחד, שכן אשתו של מרי יחיא היא אחותו של בנימין הבעל המגרש, "ושתיהן נישאו בחליפין", ולכן כאשר בנימין רצה לגרש את אשתו שהיא אחייניתו, אשתו של מרי יחיא כעסה ולא רצתה לחזור...

ביב': מסוודה ע' 217 - תקצ"ה

עמודים