אבוהב, ברוך

ר' ברוך אבוהב היה כינויו הספרותי של ר' שלום בן יחיא כנראה. הוא ידוע לי מתוך מדרש חמדת ימים לתורה שחיבר מרי שלום שבזי, ואשר העתיק בשנת תקנ"א (1791). להערכתי, כה"י הועתק באחד הישובים בדרום תימן.

בכה"י ר"ל דפים, והוא החלק השני של המדרש לתורה על חומשים ויקרא, במדבר ודברים. הוא מומן והוזמן על-ידי ר' יוסף בן יצחק בן עמראן המכונה גבאי. המדרש הוא על-פי המהדורה הרגילה כולל תוספות רבות עם הכותרת: ת"ט - תוספת טעם, כפי שכתב ר' שלום שבזי בתוך גוף הטקסט של המדרש. דפים 1-66א' המדרש לחומש ויקרא, דפים 66ב'- 176 המדרש לחומש במדבר, ודפים 177-270 המדרש לחומש דברים.

בקולופון כתוב:

"ספרא חלשא ומסכינא ש'וש אשיש בה' תנבכהבימצ"י (תגיל נפשי באלוקי כי הלבשני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני) - ל'אמר... לצובה ו'נודע בזוב"ה כריכהזב"י (בגויים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה') מ'ה נע"ה רממ"ש כקג"ק י'הודה א'תה י'ודוך אח'יך (שלום בין יחיא), המכונה ב'רוך אבוהב ח'זק יבעועאוהב"י ר'צה לילא י'מלוך ל' אצלוה כן כמ"ו י'חי רויומ"מ ע'ורי לעצלבת ק'ול (-בן יעקב) קבפדה הממ"ע ב'לך צא בש"ר... אלהים (ימחול) לי על כל מה שטעיתי ושגיתי וגרעתי והוספתי וימהר בביאת משיח כן אכי"ר.

ונכתבה על שם החבר הטוב יוסף בן יצחאק בן כמ"ו עמראן המכונה אלגבאי. הב"ה ישימה עליו לסימן טוב ויזכה להגות בה הוא וזרעו וז' עד סוף העולם ולקיים ולשמור".