אביגד בן דוד בן בניה*
מרי אביגד בן דוד בן הסופר המפורסם ר' בניה נולד בצנעא בשנים ר"ל- ר"מ (1470-1480) בערך. למד תורה אצל אביו וחכמי העיר צנעא.
מרי אביגד התפרסם בזכות סופרים ממשפחתו, אשר חיו בצנעא במאות הט"ו והט"ז, והעתיקו עשרות כתבי יד, החל מסבו בניה והמשך בבניו ובנכדיו. מרי אביגד הוא נכדו של ר' בניה.
לדעתי, שימש מרי אביגד דיין בצנעא בתחילת המאה הט"ז, וזאת בהסתמך על מסמכי בי"ד שהוא חתום עליהם.
בשנת רצ"ו (1536) הוא חתום על שטר פס"ד של בי"ד צנעא על מכירת תאג' שהעתיק אביו ר' דוד בן בניה בשנת רמ"ה (1485) (סע"ת ע' קל"ח). יחד איתו חתום ראשון הדיין מרי יוסף בן יהודה הכהן, והתאריך הוא יום שני כ"ז באדר ב' אתתקמ"ז לשטרות. התאג' הועבר בירושה לשני האחים יוסף וסעיד בני אברהם בן יהודה אלנקאש, ופס"ד עוסק בגורל, מי מבין האחים יקנה את חלקו של אחיו.
בשנה זו הוא חתום על כתובה עם מרי אברהם בן דוד, הזוג הוא אברהם וסלאמה בת מעוד'ה בן יוסף הברי (י"ל נחום, חשיפת, ע' קס"ו). העובדה שהוא חתום שני על פס"ד מלמדת, כי בשנה זו היה דיין ולא ראב"ד. הוא חתום שני על מסמך בי"ד העוסק אף הוא במכירת התאג' ע"י יוסף בן אברהם נקאש שזכה בגורל שנה קודם לכן (סע"ת ע' קל"ט). המסמך מיום שני ר"ח מרחשון שנת רצ"ז (1537) בצנעא, וחתומים: אביגד בן דוד ושלום בן סעדיה. מהעובדה שהוא חתום ראשון על פס"ד ניתן להסיק, כי בשנה זו שימש כראב"ד של צנעא כמנוי קבוע או זמני. הדבר אינו ודאי, ויתכן כי היה דיין שני וראב"ד לא חתם על השטר מסיבה כלשהי.
ביום שני ט"ז בתמוז שנת ה'ש' (1540) הוא חתום על פס"ד העוסק במכירת כת"י של חומש, עם הדיין מרי שלום בן עמרם (י"ל נחום, מצפונות, ע' 265). מוכרת החומש היא מרים בת אברהם אלפצ'ל אלעדני, והקונים הם בני אברהם בן דוד טוילי. מרי אביגד חתום ראשון, משמע, ששימש ראב"ד.
ניתן להסיק, אם כן, שמרי אביגד היה דיין בצנעא החל משנת רצ"ו (1536), ומשנת רצ"ז (1537) שימש ראב"ד בצנעא עד לשנת ש' (1540) לפחות.
כדרכם של חכמי תימן עסק בהעתקת ספרים וייחס לה חשיבות גדולה. אף אביו ר' דוד וסבו ר' בניה עסקו בהעתקות של עשרות כתבי יד, והם נחשבים עד היום למשפחת הסופרים המפורסמת ביותר בתימן.
מצאתי שני כתבי יד לפחות אשר העתיק: סידור משנת רס"ח (1508) עם השלמות בשנת ש' (1540), ומדרש ציאני בשנת רצ"ב (1532). בדיקת הסידור אשר העתיק מלמדת, כי הסידור מייצג את סידורי תימן הקדמונים עוד קודם להשפעות סידורי הדפוס הספרדיים וספרי הקבלה. הסידור הועתק מסידור קודם יותר משנת הפ"ט (1329), והוא זהה עם הסידור אשר העתיק דודו ר' יוסף בן בניה בצנעא בשנה זו.
תיאור כה"י, ובפרט ההגדה של פסח, תוארו ופורסמו על ידי בספר מחקרים בסידורי תימן חלק א', ואף שם פרסמתי צילומים רבים מתוך כה"י. הסידור מומן והוזמן על-ידי ר' סעדיה בן יהודה אללדאני.
בקולופון כתוב:
"נכתב זה הסידור המפואר על שם השר הגדול המעוז המגדול... סעדיה בירב' כ"ג השר הגדול יהודה ב' ר' שלמה... אללדאני...
ספרא חלשא ומסכינא אביגד בן דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה בן עודד בן ארגו אלנסאך... ונבצעה יום אלגמעה (הששי) דהוא שמונת עסר יומין בירח אב שנת אתתנ"א שנין לשטרי (הש' - 1540) במדינת צנעא ושלום".
כה"י השני הוא מדרש אלציאני לנביאים ראשונים, אשר העתיק בצנעא בשנת רצ"ב (1532). בכה"י שמ"ב דפים והוא כולל פירוש לכל נביאים הראשונים. מקורותיו העיקריים הם: מרי שלמה בן אברהם ורש"י.
בקולופון כתוב:
"ספרא קלא ומסכינא אביגד בן דוד... בן סעדיה רי"ת הידוע בן מרגז, אלהים ימחול (לי על) מה ששגיתי וטעיתי ונסתר מעיני כדכ' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני... רצון. ונבצע בחודש טבת שלשנת אתתמ"ג לשטרי (רצ"ב - 1532) במדינת צנעא. ושלם לרבנן ולכל ישראל אמן".
כה"י נמכר בישוב צ'ראב בשנת שנ"ו (1596), וחתומים סעדיה בן יחיא ושלום בן זכריא, כנראה הדיינים או המנהיגים של הישוב בשנה זו.
מרי אביגד נפטר בצנעא לא לפני שנת ש' (1540).