מרי סעדיה בן יוסף מצ'מוני היה דיין בעיר צנעא באמצע המאה הט"ז. הוא חתום על שטר פסק דין העוסק בנושא מזונות לאלמנה, מהתאריך יום שישי, י"ז בשבט שכ"ב (1562).
חתומים על פסק דין: מרי מעודד בן זכריה - ראב"ד, מרי דוד בן מעודד, שלדעתי, הוא ממשפחת דשאל, מעתיק התלמוד בצנעא, ומרי סעדיה מצ'מוני.
שימש, א"כ, דיין שלישי.
ר' סעדיה בן יוסף מצ'מוני היה נשיא וראש קהילת יהודי חאפד שבמרכז תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. נולד, כנראה, בישוב סמוך לאמצע המאה הי"ט.
הוא ידוע מתוך זכרונות בנו ר' יוסף בן סעדיה מצ'מוני אשר היה מוכתר כפר השילוח בירושלים, והיה בין העולים לירושלים בשנת תרמ"א (1881). הוא מזכיר, כי אביו מכר את כל מטלטליו לצורך העלייה, קבוצת העולים הייתה מצנעא, חאפד, מכפר צאף ועוד, ובראש הקהילה עמד מרי...
מרי דוד מצליח היה מחכמי צנעא במאה הי"ח.
בשנת תקנ"ג (1793) הגיע שליח צפת, ר' יוסף ממאן לבוכרה, וראה שהמצב הדתי לא תקין, לא היו ספרי קודש ולא סידורים. הוא סירב לאכול משחיטתם עד שלימדם לשחוט, והדריך אותם עשרות שנים. לצידו פעל מרי זכריה מצליח אשר הגיע מצנעא לבוכרה. בין שניהם הייתה תחרות על הנהגת הקהילה היהודית בבוכרה. הוא מוזכר בעניין מחלוקת על נוסח התפילה עם ר' יוסף ממאן.
מרי אהרן בן יעקב מצרפי נולד בישוב אכמת בני מנצור שבמחוז בעדאן בשנת תרכ"ח (1868). שמש רב הקהילה ואב"ד בישובו ובמחוז. העמיד תלמידים רבים.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט.
נפטר בכ"ו במרחשון תשל"א (1970).
ר' יחיא מקאלח היה מחכמי הישוב מקאלח, שליד העיר סדה בדרום תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים.
שמו מוזכר בויכוח שהיה לו עם חכמי העיר סדה על פרה ששחט והכשיר, ואילו חכמי העיר סדה - מרי יחיא מנצור, מרי יחיא אגברי ומרי נסים חדאד הטריפו את הפרה. הוא לא היה מרי הישוב, כיוון ששני מנהיגי הכפר היו ר' יחיא גרשי ומרי יוסף מרי.
חי דור אחד לפני העלייה הגדולה לארץ. על הכפר מקאלח ראה עוד בערך...
מרי יוסף בן יוסף מקטרון היה חכם בישוב שרפה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר שרפה נמצא בנפת בני חושיש, ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושלוש משפחות בערך: מקטרון, סעדוד, וחשאן, שעתאל, רצאבי, בוטא, ימני, ד'וכאן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא מקטרון ומרי שלום בן שלום סעדוד.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה...
מרי יחיא מקטרון היה חכם בישוב שרפה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר שרפה נמצא בנפת בני חושיש, ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושלוש משפחות בערך: מקטרון, סעדוד, וחשאן, שעתאל, רצאבי, בוטא, ימני, ד'וכאן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף בן יוסף מקטרון ומרי שלום בן שלום סעדוד. שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית...
ר' מרדכי בן דוד היה שליח חכמי העיר צעדה שבצפון תימן, במחצית השנייה של המאה הט"ז.
הוא מוזכר בספר המוסר שחבר מרי יחיא אלצ'אהרי.
ר' זכריה בן שלום מרחבי העתיק סידור ומדרש החפץ בעיר רדאע במחצית השנייה של המאה הי"ז.
כתב היד הראשון הוא סידור עם תוספות רבות ממנהגי ספרד, אשר העתיק וסיים בחודש אלול אתתקס"ה לשטרות (תי"ד - 1654).
בכה"י רמ"ג דפים, בדף 205א' כתוב תאריך הכתיבה ובדף 248א' כתוב: "זכריה בן שלם בן אברהם... אלמרחבי".
כתב היד השני הוא מדרש החפץ, בכתיבות שונות. נכתב, כנראה, בשנת תמ"ט (1689)....